אי אפשר לתקן את זה

אני מאבד את היכולת לכתוב כאן, אני מאבד את היכולת לכתוב לאנשים שאני לא מכיר אינטימית, אין לי קול , אם אדם  מאוד מסוים לא מפיק אותו ממני, כלומר יש לי קול, אבל אני מרגיש אותו מזוייף, לא שלי, כמו בגד חדש שנרכש בחנות ועדיין לא החלטתי אם הוא בכלל מתאים,  שלא לדבר על הריח הזר והמנוכר שעולה ממנו.  יש לי מה להגיד לאנשים מסוימים, ואין לי מה להגיד באופן כללי, אולי זה מסמן את תחילת של הידרדרות מבורכת לתוך עולם פרטי. האמת שיש לי לפעמים חשד שאני צריך חברים אינטימיים לא כדי לשמוע אותם אלא כדי לשמוע את עצמי מדבר איתם, אני בוחר אנשים על פי האני שהם יוצרים  בי, על פי הקול שהם מפיקים ממני, ויש כמובן יותר מזה, כשאני כותב כאן בקול אינטימי, אז אני מתחיל להרגיש בוגד באינטימיות, לקחתי קול שהופק עבור אדם מסוים והשתמשתי בו עבור אחרים.

והנה אני שומע אותך " כישרון הרבה יותר סקסי-כשהוא מבוזבז"

אבל רציתי לשאול אותך- זה לא חשוב על מה הוא מבוזבז? ועל מי?

"מעבר לאותם פרטים ליוויתניים, מובי דיק הוא על איש שמחפש דבר כל כך ענק, דבר שהוא רצה כל החיים שלו, ועם זה הוא יודע שאם הוא ימצא אותו, זה יהרוג אותו"

לורי אנדרסון, לב של כלב

 ואל תחשבי שזה מעט, אפשר לבנות על זה יופי של מדינה

(נמאס לי מאנשים שמספרים שהכל דבש, אם הכל דבש למה אתם צריכים  שלטי חוצות שצועקים את זה)

בראשית היה העור

תמיד ריתק אותי הפרדוקס, שאותם מנגנונים שאפשרו לנו לשרוד, הם המכשלה שמונעת בעדנו מללכת הלאה, ויותר מזה, זה מה שהורג אותנו.

 שרדנו באמצעות כעס או באמצעות חיוך, באמצעות הכחשה, או באמצעות הקשבה-באמצעות כוח או באמצעות חולשה,על ידי אלכוהול, או עלידי המנעות, על ידי מלאך , או על ידי שטן, זה לא משנה, לכולנו יש הרגשה של בגידה בעצמנו אם ננטוש את מנגנון ההישרדות שלנו, שלא לדבר על פחד.

בסופו של דבר השאלה היא איך לנצח את הניצחון שלך. הוא הכלא הנוכחי שלך.הוא הגרדום הבא שלך. 

 (ומי כמוני יודע, כל פעם שאני מסיים טיפול עם מטפל אחד, אני לוקח טיפול כדי להתגבר על הטיפול.)

("אני משקר לעצמי כל הזמן, מזל שאני לא מאמין לעצמי" -ספר  עזרה עצמית לטובעים, דוגמאות חיות בהמשך)

אני כל כך פוחדת, לעיתים קרובות נתתי לפחד יד, והוא לקח אותי לטיולים, הפחד לקח אותי אל הסכנה, וכל מה שאני אוהבת-מסוכן.

(כשאני אוהבת -זו עובדה, או סכין?, סיפורים לפני השינה)

ההבדל בן חולדות לבני אדם הוא שכשחולדה מקבלת שוק חשמלי בקצה אחד של מבוך, היא לעולם לא חוזרת לשם.

מה אני יודע על מה שאמיתי ומה שמזויף,  האמת -אמרת  לי-אף פעם לא טהורה ואף פעם לא פשוטה, וזה היה כשניסיתי לאלץ אותך -להגיד כן או לא, אבל את אלופת העולם  בהתחמקויות, יש לך  מנהרת בריחה בכיס תמיד, התגיסת לרזיטנס הרבה לפני שנכנסת לגן הילדים,  מעל למיטה שלנו, שמת את הכתובת-אבל אושר מזויף הוא העצב הגרוע ביותר, וזה לפני שקניתי לך קולר מפלסטיק אמיתי, אין לי מושג איפה הוא זרוק עכשיו

נכון, זה מוזר לבלות את החיים בהעמדת פנים שאנשים לא קיימים -אמיתיים, מאידך הנה אני חי במדינה שמעמידה פנים שאנשים אמיתיים לא קיימים.

(ויכוח עם אישה לא קיימת ויפה, שמדרדר לפוליטיקה)

תמיד חשבתי שאני היחיד שמאמין שאחרים מבוגרים, ואני מעמיד פנים.