אני מאבד את היכולת לכתוב כאן, אני מאבד את היכולת לכתוב לאנשים שאני לא מכיר אינטימית, אין לי קול , אם אדם מאוד מסוים לא מפיק אותו ממני, כלומר יש לי קול, אבל אני מרגיש אותו מזוייף, לא שלי, כמו בגד חדש שנרכש בחנות ועדיין לא החלטתי אם הוא בכלל מתאים, שלא לדבר על הריח הזר והמנוכר שעולה ממנו. יש לי מה להגיד לאנשים מסוימים, ואין לי מה להגיד באופן כללי, אולי זה מסמן את תחילת של הידרדרות מבורכת לתוך עולם פרטי. האמת שיש לי לפעמים חשד שאני צריך חברים אינטימיים לא כדי לשמוע אותם אלא כדי לשמוע את עצמי מדבר איתם, אני בוחר אנשים על פי האני שהם יוצרים בי, על פי הקול שהם מפיקים ממני, ויש כמובן יותר מזה, כשאני כותב כאן בקול אינטימי, אז אני מתחיל להרגיש בוגד באינטימיות, לקחתי קול שהופק עבור אדם מסוים והשתמשתי בו עבור אחרים.
והנה אני שומע אותך " כישרון הרבה יותר סקסי-כשהוא מבוזבז"
אבל רציתי לשאול אותך- זה לא חשוב על מה הוא מבוזבז? ועל מי?
