יומנו של מתלבט

לא יודע למה זה אך יש משהו בכאב שמשחרר את הנפש, נותן לברוח לעולם אחר, לצוף בין עננים רחוקים (ומכאן השם שלי למי שתהה) רחוק מהאדמה, מחיי היום יום, האכזבות, המבוכה, הבלגן ושאר צרות החיים הגשמיים.

יש ימים שאני קם בבוקר ואם הייתי מוצא את עצמי קשור למיטה וחגורה המונפת אל על יורדת בשריקה על ישבני, אני יודע שהיה לי יום הרבה יותר טוב.

באופן מעניין אני לא מזוכיסט. כלומר, אני מכיר אנשים שכאב מחווט אצל בראש ישירות להנאה, כאלו שכל מכה באמת גורמת לאורגזמה. 

כשכואב לי אני בהחלט צועק, מתפתל ומנסה לברוח ממנו, 

ועדיין הוא משחרר אצלי משהו שנמצא מעבר לכאב, לגוף ולמחשבה...