סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנו של מתלבט

חיי אישם בדרום הרחוק, רחוק רחוק מהעולם ה"אמיתי" כלומר מדינת ת"א וסביבתה. לכן אני רואה את עצמי כחובב במצור, כמפלצת כלואה, כרעב במדבר האין סופי...
לפני שנתיים. 9 במאי 2022 בשעה 11:11

היום שוב נפגשנו במשרדה, כרגיל אני על הרצפה וראשי בין יריכה. אך משהו לא זרום נכון, היא קיפצצה והייתה חסרת סבלנות, אז הרמתי מבט בשאלה עם הכל בסדר? לבסוף אמרה שהיא לא בעניין כרגע כי היא צריכה לשירותים. 

השבתי שזה בהחלט מובן, פיסקתי את רגליה עוד קצת, פתחתי את פי וחיכיתי...

לקח לה לפחות חצי דקה להבין מה לעזעזל אני עושה. היא הסמיקה כמו שלא ראיתי אותה מסמיקה מעולם, אמרה שהיא לא יכולה, שלא נעים לה, ש...

ואני? רק נצמדתי יותר וחיכיתי. דקה כמו נצח עברה עד שהרגשתי את הזרם החם והמלול משפריץ לתוך גרוני. בקושי הצלחתי גם לבלוע וגם לא להשפריץ לכל עבר. בסוף גם ליקקתי וניקיתי, גם את מה שטפטף על רגלה.

 

נראה לי שמצאנו משהו חדש ומעניין לעשות, נראה לאן זה יתפתח...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י