בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנו של מתלבט

חיי אישם בדרום הרחוק, רחוק רחוק מהעולם ה"אמיתי" כלומר מדינת ת"א וסביבתה. לכן אני רואה את עצמי כחובב במצור, כמפלצת כלואה, כרעב במדבר האין סופי...
לפני שנה. 15 במאי 2022 בשעה 14:18

אני כלכך אוהב את הקיץ, ואוהב במיוחד כשהיא, מלכתי (אני כבר נמצא במקום שאני לא מרגיש מטופש לקרוא לה "מלכתי" למרות שהיא לא ממש מתחברת למילה. לפחות היא מוצאת את זה משעשע כשאני מוסיף את המילה "גברתי" כשאני עונה לה)  מגיעה עם סנדלי עקב. כאלו שהבהונות שלה חשופות לגמרי. אוהב לראות איך הזרע שלי זורם לה בין האצבעות ואוהב יותר לרדת וללקק אותם.

היום, בדיוק שהכנסתי בוהן נאה ושמנמנה לפה (רק לוודא שאכן ניקתי הכל) מישהו נתן דפיקה בדלת משרדה ומיד ניסה להיכנס. מזל הדלת הייתה נעולה... אך זה הקפיץ את שנינו, אני חבטתי את הראש בשולחן והיא הוסיפה ונתנה לי ברכיה לפרצוף. לא בטוח מה הפולש המסתורי שלנו חשב על הרעש, אך בעוד אני מנסה להדחיק צעקה היא הצליחה לשמור על קולה ולשלוח אותו לדרכו.

אחרי זה בא צחוק של הקלה, לצערי זה גם די הרס את הרגע כך שהיא פנתה לנקות את הנעל עם מטלית.

 

 

פעם, כשהייתי גומר לה על הרגל זה הרגיז אותה, לשמחתי הצלחתי לתעל את הכעס לעונש. היא הייתה מעמידה אותי נשען על שולחנה ומצליפה בי עם החגורה עד שהיה לי ממש לא נעים לשבת הרבה זמן בישיבות.

לא בטוח מה אני אוהב יותר, עכשיו שהיא נהנית לתת לי ללקק לה את הבהונות, או כשהיא הייתה מענישה אותי. היא אומנם מעולם לא ממש התחברה לעונשים גופניים, אך אין ספק שהיה בזה משהו מאוד מהנה מבחינתי.

אני צריך לחשוב על דרכים חדשות לעורר בה את היצר להעניש. יש לכם רעיונות?

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י