צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רעיונות ונסיון לא פשוט להיכרות

הבלוג מציג רעיונות ומחשבות, סיפורים ופנטזיות, ומהווה כרטיס ביקור שלי.
לפני חודשיים. 9 בספטמבר 2024 בשעה 13:29

נסתרות דרכי האל, וגם לאשתי יש דברים נסתרים שמרטיבים אותה אפילו בלי שהיא ממש מבינה שזה עושה לה את זה.

היא הייתה בבר מצווה של מישהי מהעבודה שלה בבית שמש. היה לה נחמד ונהנתה.

ובבית היא סיפרה לי שהיו שם כמה רוסיות שעובדות איתה והן מתלבשות חושפני מאד. מיני קצרצר, חזיית סטרפלס ולאחת מהן הגדלת חזה והיא קטנטנה כזו.

והן בחורות מהממות וחכמות אבל מתלבשות מאד חושפני. ואשתי דירה על זה ש"למה היא מתלבשת ככה שכולם ירצו לזיין אותה??" "מאיפה זה בא לה וכאלה".

כמו כן היא ציינה שבעלה של אותה אחת הוא גבר גבר חתיך.

בערב היא חתרה לסקס איתי. זה לא קורה הרבה בימי חמישי, בדר"כ שישי שבת.

היא גמרה חזק והייתה לי תחושה שמשהו במסיבה הזו חימם אותה. אולי אחד הגברים, אולי אחת הנשים, אולי הרוסיה עצמה שהיא פינטזה אותה יחד איתנו.

אולי פינטזה אותה איתה בלבד?

אולי פינטזה את הבעל ואותה?

 

 

לפני חודשיים. 9 בספטמבר 2024 בשעה 13:21

אני צריך מורה גרושה או נשואה, שיש לה יום חופש בשבוע  ובא לה להיפגש לשעתיים בערך. זה הכל. פשוט.

מקום המפגש - עלי.

 

לפני חודשיים. 9 בספטמבר 2024 בשעה 13:20

הלכתי לביקורת אצל הרופא בבית חולים פרטי בו עשיתי ניתוחון קטן.

בתור אחרי הייתה אשה בת 70+

לא מעניין. לכאורה לא מעניין.

שיער שחור צבוע, אוברול לבן אוורירי, חזיה שחורה מתחת שאפשר לראות אותה.

רוסיה.

סימני הגיל ניכרים בפנים, אי אפשר לפספס למרות כמה ניתוחים שבוודאי עשתה.

מבטא רוסי אבל יודעת עברית טוב. עלתה כנראה בשנות ה 90.

התחתנה עם מישהו עם כסף, לפי התכשיטים והעמידה והכל. 

היא הביטה בי, מבט חודר. מה אתה עושה עם זה? היא בת 70 + רבאק. אין לך גבולות בן אדם? 

אני יודע שהגוף של נשים מבוגרות שמורות נראה לעיתים לא רע כל כך, בניגוד לפנים שעליהן נראים הסימנים.

ובכל זאת, יש גבול חביבי.

חשבתי אם לומר לה שהיא אשה יפה. מה אכפת לי להחמיא לה? כבר עשיתי זאת פעם או שתיים.

ואם היא תגיד לי לחכות לה שתסיים את הבדיקה?

למזלי לא הייתה פרטיות כי הפקידה ישבה לידנו.

ירדתי לקפה בסוף הבדיקה, הזמנתי והיא באה. גם היא הייתה בביקורת. היא הזמינה. שאלתי "איך היה?" 

היא השיבה שעשתה ניתוח קטן בסינוסים והיה בסדר. לא המשכתי.

 

לפני חודשיים. 9 בספטמבר 2024 בשעה 13:13

אני קורא את הספר על אלברט שפאר - פושע מלחמה נאצי, ואחד הדברים שהבהב לי במוח, זה שהוא העריץ נאצי אחר על ש"הלך עד הסוף". מעניין שדווקא ההשוואה לחתיכת נאצי אחר בן כלב גמה לי להניח את הספר ולהרהר.

יש לי בעיה ללכת עד הסוף. בעבודה, באימונים, בצבא, בכל דבר.

אני טועם, אוהב את מה שאני טועם ואז מחליט שאוכל ממנו מדי פעם. לא כל יום, לא רק את זה, ככה מדי פעם.

מאיפה זה בא? אולי מזה שאבא שלי ז"ל אמר לי פעם את המשפט שלא צריך שום דבר יותר מדי.

איזה משפט. את תתאמן יותר מדי, אל תזיין יותר מדי, אל תאכל יותר מדי, אל תיהנה יותר מדי, תמיד תהיה מתון, תהיה במידה.

גם הבחורה הנאה מאד מהכלוב (סעי ותחזרי ונדבר על זה..) אמרה לי שצריך ללכת יותר עד הסוף, אחרת זה לא זה בבדסמ.

אני יכול לעשות סשן פעם בשבועיים ובין לבין סקס רגיל. אבל כשאני סשן, אני צריך סשן..

את הילדים שלי אגב אני מחנך אחרת: תתמחו, תשקיעו בדבר אחד הרבה זמן, תתמחו. כי אני יודע שזה לוקח אותך רחוק, ההתמחות. גם אני נעשיתי מומחה במשהו בעל כורחי, בעבודה שלי. 

אבל תמיד ב 80% מאמץ, לא 100. למה לא 100? לא יודע.

האם ניתן לשנות את זה? האם אני רוצה להיות זה שיעשה 100%?

לפני חודשיים. 1 בספטמבר 2024 בשעה 8:02

חברת ילדות שלי, למדה איתי, מהממת ונראית טוב, דיברה איתי אתמול. זו בחורה מצחיקה וחכמה מאד שאני חולה עליה. אני מכיר אותה מביה"ס יסודי והיא גרה לא רחוק ממני, ואני לא יכול בכלל לחשוב עליה כאובייקט מיני, למרות שהיא די עונה על כל הסטנדרטים שלי. מרוב שאני מכיר אותה ואת משפחתה ואת הוריה וכו', היא לא ברשימת האובייקטים שלי.

אלא שכאשר נכנסתי לשנ"צ אתמול בשלוש, אשתי רדומה לידי, חיפשתי אובייקטים. השיחה הייתה על חברה שלא התחתנה ומגדלת ילדה כאם חד הורית. זו מישהי שהייתי דלוק עליה שנים ביסודי ובתיכון ובעיקר לא ראתה אותי ממטר. היא נראתה מצויין פעם, והיום ממש לא, למרות שגם היום לא הייתי שולל סקס איתה..

היא בת 47, אני בן 48, החברה הטובה בת 47 ועוד אחת 48. היינו באותה שכבה ביסודי וגם בתיכון. 14 שנה עם הבנות האלה.

אמרתי לעצמי, בוא נפנטז עליהן רגע. נניח שעוד שנתיים כולנו גרושים/ות. חס וחלילה, כן, אבל בוא נזרום עם זה, זו רק פנטזיה של שבת בצהריים.

אני יושב עם החברה הטובה לקפה. היא חברה של השתיים האחרות, חברות טובות מאד.

ונניח שאני רוצה לשכור יאכטה רצינית לשבוע. היא מציעה שהן יבואו איתי, בצחוק.

אני אומר לה שזה לא יילך בלי סקס ואני לא לוקח איתי 3 בחורות בנות 50 בלי סקס. אני כבר חברים במקומן. היא מחייכת.

ואז אני מציע להן שאני אהיה העבד שלהן בשייט הזה. היא מסתייגת, מהסיבה שיש סקיפר על היאכטה ולא בא לה שהוא יהיה עד לזה. 

סקיפר זקן, אני עונה, ניקח לו את הנייד לפני ונחתים אותו שהוא יורד לחדר שלו בזמן שאנחנו עושים סשן על הסיפון ובסלון.

היא חושבת על זה.

אני ממשיך ומציע: אני משלם לכל אחת 10 אלף ש"ח לשבוע, גם יכול להיות נחמד, נכון?

"תציעי להן" אני מאיץ בה בעדינות. מה אכפת לך, אולי ירצו.

"אתה תהיה העבד שלי?" היא שואלת. 

"עבד שלכן" אני עונה. אני אשלח לכן כמה סרטים לפני, שתבינו את הז'אנר.

"אני יכולה לתאר לעצמי" היא עונה. זו בחורה שיש לה דמיון חזק והיא סוטת מין.

בפריים הבא אנחנו על היאכטה בלב ים. הן משחקות איתי, אני יורד להן אחת אחת, הן צוחקות וכיף להן. אני זוכר את הצחוק שלהן מבית הספר.

למעשה אני זוכר שבאחת ממסיבות הכיתה, שתיים מהן ישבו על ספה גבוהה ואני זחלתי מתחת לספה ונגעתי להן ברגל. היינו בכיתה ו' לדעתי. הן צחקו מהפתעה.

גמרתי רק מהמחשבה עליהן יושבות על כסא בסלון ונוגעות לי בכלובון.

https://www.xvideos.com/video.hctdfff87a/he_hates_chastity

 

 

לפני חודשיים. 29 באוגוסט 2024 בשעה 9:54

נפגשנו עם כמה עובדים בחברת ביטוח כלשהי. המשרדים בינוניים ברמה שלהם, נראים מאד שנת 2007.

אחת הבחורות, צריכה להיות בת 45 בערך, אולי טיפה יותר, לפי הקמטים בפנים (מעט מאד קמטים אבל עם איפור), ישבה איתנו לשיחה. היא לא קשורה לנושא השיחה, אבל נראה לי שיש הרבה אבטלה סמויה שם. 

למעשה האבטלה גלויה. חברת ביטוח בכל זאת.

פנים נעימות, נראית מרוקאית או עירקית, ותסלחו לי מראש על התיוג. מטופחת מאד, רגליים חלקות, חזה מאד יפה, שלה!! שלה!! לובשת בגד מעט פרח'י, מה שעוד יותר עושה לי את זה, וגם לזה שבא איתי, הוא שועל גדול, חודר אותה במבטו.

היא לא יודעת למי להפנות את תשומת הלב בשיחה, אלי או אליו, הוא נראה טוב המניאק הזה.

היא מסבירה מה היא עושה בחברה והוא מדובב אותה, והיא ממשיכה להסביר, אבל למעשה ההסבר שלה יכול להסתכם בשלושה משפטים, כי היא לא עושה משהו מורכב מדי, ולמעשה כל אחד יכול להסביר מה הוא עושה בשלושה משפטים.

יש לה גוף טוב, מוצק ומלא, חצאית מיני זולה מבליטה אותו. אני חולה על נשים שמורות בגילאי 40 +.

הבטתי בכפות רגליה. אין לי פוט פטיש מיוחד אבל הן היו מטופחות ויש צמיד על הקרסול. 

צמיד על הקרסול החל לגרות אותי מאז שהתחלתי לדמיין את אשתי הולכת עם מפתח לכלובון שלי, שנמצא על צמיד על הקרסול שלה. זה מאד מגרה. לא היה לבחורה הזו שום מפתח, אבל כל נשלט היה מדמיין את זה..

למחרת הפגישה התקשר הבוס שלה לשעבר כדי לשאול אותנו על מישהו שאנחנו מכירים ושהיא רוצה להכיר. היא רצתה לדעת איזה גובה הוא (1.76) ואם הוא פנוי, מאחר וידעה שהוא גרוש אבל לא ראתה תמונה שלו בפייס עם מישהי.

יש לו מישהי והוא סמרטוט, את זה אני יודע מהיכרות איתו אבל לא אמרתי לה.

בערב דמיינתי אותי יוצא איתה, מנהל איתה שיחה:

אחרי כמה כוסיות אלכוהול, היא שואלת אותי עם חיוך מה אני אוהב.

"אני אוהב..." אני נבוך, באמת נבוך, אני אוהב משחקי שליטה קצת" אני אומר בעילגות מסויימת.

היא מחייכת, היא לא מכירה את הז'אנר. 

"מה זה אומר?" היא שואלת

"נניח אני יכול לתאר אותך הולכת עם מפתח על הצמיד שלך ברגל" אני אומר

"מפתח למה?" יא שואלת

אני נבוך, שוב:"עזבי, לא משנה."

"נו תגיד" היא אומרת.

"לאט לאט" אני אומר

זה מסקרן אותה, ככה מעבירים את הדייט.

אני מסביר לה קצת, ובמיוחד מדבר על זה שאני אוהב יחסי שליטה, לא בהכרח אומר מי שולט, בכוונה משאיר את זה מעומעם.

אני מסיע אותה הבייתה ואנחנו מתנשקים לפני שהיא עולה.

בפגישה הבאה אקדם את הנושא, צריכים להנגיש את העניין לאט.

 

לפני חודשיים. 26 באוגוסט 2024 בשעה 7:48

אשתי הלכה עם חברה להצגה בתיאטרון בתל אביב. קומדיה מצחיקה, שתיהן נהנו מאד.

הן ישבו שורה ראשונה כך שיכלו לראות היטב את השחקנים.

מסתבר שזה הדדי והשחקנים רואים גם אותן - היטב, כמו שניטשה אמר: "כשאתה מסתכל לתהום - גם היא מסתכלת עליך.."

השחקן הראשי חתיך רציני ומצחיק מאד. 

בסוף ההצגה, לא הבנתי בדיוק איך בדיוק זה קרה, הוא ניגש לחברה של אשתי, שהיא בחורה מאד מרשימה, אולי במבט ראשון אף יותר מאשתי, ומסר לה פתק עם הנייד שלו וליד כתוב את התפקיד שלו בהצגה.

זה החמיא לה מאד כמובן והיא הסמיקה אבל אמרה לו שהיא נשואה.

אשתי חזרה הבייתה ולאחר תשבחות על ההצגה, היא סיפרה את הסיפור הזה והוסיפה שהחברה מאד מרשימה.

שאלתי אותה :" הרגשת קצת קינאה ?" לא שאלתי - "קינאת בה?" כי זו שאלה מקניטה או קצת דוקרת. "הרגשת קינאה" באה קצת יותר חלק..

היא הודתה שכן ושוב הוסיפה שהיא מאד מרשימה, החברה.

בוא נדבר על החברה: בת 44, 1.72, נראית טוב, פולניה אולטרא פולניה, יפה , אבל לא נראה לי שיודעת את העבודה במיטה. איתה לא תעשו סצינת שליטה כנראה, למרות שבעלה קצת שפוט שלה, כי היא נסיכה. היא נסיכה שלא מודעת לנסיכיותה..:)

עכשיו כשאני חושב על זה, יש מצב שהוא עבד שלה, כי הוא די משרת אותה בכל מה שקשור לענייני הבית והילדים, אבל לא נראה שיש גם משהו מיני שקשור לזה, כי נראה שהם שניהם רומנטיים ועדינים כאלה, חמודים ומאוהבים. לך תדע באמת. אני הייתי הופך אותה למלכה שלי אבל הוא לא נראה לי בעניין, מקסימום נשיקה צרפתית לאור ירח.

העניין הוא שהנוכחות של אשתי לא איפשרה לחברה לעשות משהו עם מספר הטלפון שניתן לה, כי זה היה גלוי. השחקן מן הסתם חשב כנראה שהן גרושות/רווקות כי הן ישבו יחד ללא בעלים (אני מקווה לטובתו שכך חשב).

מה היה קורה אם אשתי הייתה מקבלת את הנייד שלו ומשאירה את הפתק אצלה, ואז אומרת לי שהיא רוצה לשכב איתו?

אתם יכולים כבר לתאר..

האמת שזה כבוד ששחקן כזה חתיך נותן לאשתך פתק בהצגה, גם אם הוא עושה את זה כל הצגה.

 

לפני 3 חודשים. 25 באוגוסט 2024 בשעה 14:32

אז אותו רוברטו בלוניו נפטר בגיל 50, משאיר אחריו אישה ושני ילדים.

מבאס למות בגיל 50 עם שני ילדים קטנים.

לפעמים אני מקנא באנשים שאין להם שום רצון לשמור על עצמם - מעשנים ושותים ואוכלים זבל ולא מעניין אותם כלום, כל הקטע של שמירה על הבריאות והנרקסיזם הפיזי בכלל לא מדברים אליהם. שמים זמין מוחלט.

אני שואל את עצמי את השאלה (המטומטמת) אם הייתי מוכן להיות כזה  - שמנמן, לא בכושר, רופס (כי בגיל 48 אתה רופס אם אתה לא עושה ספורט ושומר תזונה), מעשן ושותה, אבל עשיר ומזיין את מי שאני רוצה ועף על החיים וכו', ואני לא יודע מה התשובה. אני לא אומר שזה בהחלט מקצה לך 50 שנה אבל אתה הולך פה על חבל דק מאד.

בסרטים, במיוחד של פעם, אתה רואה את הטיפוסים האלה כי הייתה אפס מודעות, ואתה אומר :"איזה מלך, איזה כיף היה לו".

לפני 3 חודשים. 25 באוגוסט 2024 בשעה 14:27

אני מסיים אוטוטו את לקט הסיפורים של רוברטו בולניו. נחמד מאד, מעניין, למעט כמה סיפורים שלא התחברתי אליהם ועזבתי לאחר עמוד או שניים (הלוואי שידעתי ככה לשחרר גם בחיים הפרטיים).

באחד הסיפורים הוא מדבר על סופר שנמצא בארגנטינה וככל שהוא שוהה שם יותר (בבואנס איירס), הוא יותר סולד מהארגנטינאים. הוא יושב בכמה בתי קפה מובילים בעיר, עם כל מיני אנשי עסקים רציניים, סופרים ואנשי רוח, ושם לב שכל שיחה מסתיימת בסיפורי גבורה על כיבושים רומנטיים - כל אחד מספר על המאהבות שהיו לו.

אז למה הוא סולד מהם? כי הם משוויצים בזה שהם תקעו את הנשים בתחת. חדרו אליהן מאחור. זה מרתיע אותו, את הסופר עליו מדבר בולניו וגם את בולניו עצמו, שאומר שהמנהג הזה נובע מאגרסיביות ורצון לקבל בעלות מלאה על הנחדרת וזה אגרסיבי ואלים בעיניו, ומשקף חברה אלימה.

ובכן, אני נוטה להסכים איתו, למרות שאין לי התנגדות לחדור למישהי מאחור.. ואני לא אדם אלים.

ואולי כן.

 

לפני 3 חודשים. 12 באוגוסט 2024 בשעה 12:16

וזה קורה בדר"כ, אני עושה עוד כמה סידורים: מוריד את הכלב, מפעיל מדיח, נועל את הבית וכו'.

לפני שאני נכנס למיטה, אני הולך לצד שלה לקחת קרם פנים. היא שוכבת עם הפנים לצד החיצוני של המיטה. 

ואז אני חושב לרגע שהיה נחמד אם היא הייתה נשלטת שלי, והייתי מעיר אותה עם הבולבול שלי ס"מ מהפה שלה ואומר לה למצוץ לי. והיא הייתה קצת מתבאסת שהערתי אותה אבל חייבת למצוץ אותו, והייתה אומרת שכבר צחצחה שיניים והייתי לועג לזה.

ואולי הייתי נותן לה עונש למחרת, למצוץ ולבלוע בלי לצחצח שיניים ולתרגל שינה עם טעם השפיך שלי כל הלילה.

יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות עם נשלטת..