רעיונות ונסיון לא פשוט להיכרות

אז אותו רוברטו בלוניו נפטר בגיל 50, משאיר אחריו אישה ושני ילדים.

מבאס למות בגיל 50 עם שני ילדים קטנים.

לפעמים אני מקנא באנשים שאין להם שום רצון לשמור על עצמם - מעשנים ושותים ואוכלים זבל ולא מעניין אותם כלום, כל הקטע של שמירה על הבריאות והנרקסיזם הפיזי בכלל לא מדברים אליהם. שמים זמין מוחלט.

אני שואל את עצמי את השאלה (המטומטמת) אם הייתי מוכן להיות כזה  - שמנמן, לא בכושר, רופס (כי בגיל 48 אתה רופס אם אתה לא עושה ספורט ושומר תזונה), מעשן ושותה, אבל עשיר ומזיין את מי שאני רוצה ועף על החיים וכו', ואני לא יודע מה התשובה. אני לא אומר שזה בהחלט מקצה לך 50 שנה אבל אתה הולך פה על חבל דק מאד.

בסרטים, במיוחד של פעם, אתה רואה את הטיפוסים האלה כי הייתה אפס מודעות, ואתה אומר :"איזה מלך, איזה כיף היה לו".