התיקון

וגם זה מבלבל, אתה יודע? מה אתה רוצה להיות בחיי. או אולי, מה תוכל להיות. הטלטלה הזו שדוהרת בי לאן היא הולכת. הלוך חזור בין העולמות האלה המקבילים, נכנסת ויוצאת ממני אל עצמי שבמראה.

תמונת ראי זה בדיוק ההיפך. ימין הופך לשמאל. תשוקה פועמת הופעת לנקודת קפאון. גוף רועד ונוזל ורותח הופך לאבן קפואה. עד כמה מזה אתה רוצה לשמוע?  אני חוסכת ממך עוד תיאורי זוועה. לא יודעת איך בדיוק ממשיכים מכאן אבל עובדה שהיום הבא הגיע וגם זה שאחריו.

אז באותו הרגע העדפתי אונס. (במחילה אם יש פה מישהי/הו שזה פוגע בה)

כפילה של עצמי בחיי. הלוואי שהיה לי האומץ להגיד שמשהו כאן לא בסדר. 

איך שגוף זוכר. ואז שוכח. ואז נבהל ששכח ומתאבן וקופא ונמתח. הגוף כאבן, ואני שאין לי הופכין. והעינים שלעולם לא יהיו אבן מרטיבות את הכרית בדוגי. ובראש אני צורחת. הצילו. בוא קח אותי מפה. איזו מין אהבה היא זו. 

הוא אומר מתגעגע. ואוהב. 

ואני שותקת. מתגעגעת לאיזושהי אני ורוצה לאהוב אותה קצת. 

(אני של פעם כבר עזבה, היא לא תבוא יותר)

וככל שיותר יחד

אז מהעבר השני (והו, כמה שהעבר השני רחב וגדול) 

הרבה יותר לבד 

עולמות מקבילים

תמונת ראי 

בדיוק אותו דבר רק הפוך 

אפשר בבקשה חיבוק בטייק אווי? 

הכי. 

עכשיו רק לשכנע בזה את זו שמביטה בי במראה. 

אין סיכוי

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=714638&blog_id=105394

הוא כתב ככה. בסוף הוא ישכנע אותי. אוויר לנשימה. קוסם. ג׳יני מגשים משאלות. 

אין לי מילים לתאר. הפעם אפילו התמונה לא תצליח לתאר את הקסם. אולי רק הלמות הלב. 

מלא גברים שווים מסביבי ואני חושבת על דוב. ראה פוסט קודם. במיטה עם תחתוני תחרה וגופיה קוראיי הספורים יודעים שככה הכי סקסי בעיני. מדמיינת אותך מתעלל בגופה שלי. 

היום שחיתי בים. והמזל הוא שאני לא שיכורה מספיק בשביל לפרסם את התמונות משם. מחשבות על ראי לזמן יותר פקוח. 

חיבוק

(להתלבש, להתפשט, להילקח, להיבעל, להיבהל, להתקרב. לכאוב. לצרוח. לגנוח. לשתוק. לספור. רק לא לספר. לזחול. להתלכלך. להתחנן. להיות נסטרת, נפערת, מוצלפת, מוצלבת, נמתחת, נחדרת, נחרדת, נקשרת, משקרת, נחרצת, נמחקת, מושתנת, משומשת, מדממת, נתפרת, נלקחת).