|
|
|
עד שיבוא הזמן שבו
נשקיט את צרחי הגוף
והלב שלי יפעם קרוב לשלך
אני אמשיך לדמיין
עינים שרואים בהן את הים
שפתיים מייד אין גן עדן
וזין שצרב את צורת הכוס שלי לנצח.
ורק איתך. ולך. ועליך. ואותך. ואז אולי יפסיק הגוף לצרוח מרעב ולבעור מכמיהה ויהיה יותר קל. יותר שקט.
ובכל מקרה. כך או אחרת. שלך. גם בהיעדרך.
עייפתי. וגם לך כבר קשה
מוטלת על המיטה בלי בגדים
מעולפת מתדהמה וחוסר
עכשיו מבינה את מה
שסיפר לי ההוא על נשים מתעלפות
תזיין אותי כמו אלוהים בכבודו
רוח מרחפת על פני
אבריי נרפים תפשק אותי בזלזול
בחוסר עניין
ותטחן אלי את כל הזעם הייאוש הכעס
האין והיש
השנאה האכזבות הקושי הריקנות
עוד יותר חזק ועוד
תפרוק לתוכי בזוויות בלתי אפשריות
אני בובת מין רפויה
תציף אותי בכוח כל אותם הדברים שרצינו
תצליף אותי תמשוך תנשוך תקרע
תבטוש את אבריי מחוסרי החיות
ותמלא אותי באלימות של חיה מורעבת
מבט מזוגג של בובה בחלון ראווה
דמעה יחידה מתגלגלת
כי יותר מזה כבר אי אפשר
הלוואי שלא תקרא את זה. גם לבובת מין מותר לרצות.
ואז הכנסתי לו אצבע לחור של התחת לא חזק בעדינות ולאט היד השניה משחקת ומחזיקה קצת חזק את הביצים ועם השפתיים מצצתי את קצה הזין כמו סוכריה על מקל עם קולות ומאחורה זיינתי אותו עם האצבע את הרגליים פישקתי גדול ויפה כמו ילדה טובה שיראה את הדגדגן הנפוח הכוס הרטוב המבריק שאתה טוען שהוא מושלם ואני פשוט אומרת שהוא שלך אבל היה חושך אז אולי הוא לא שם לב ואחר כך הוא גמר ואני עוד לא והכל היה לח ומוכן וריח של זיון בחדר.
אז שכבתי בשקט בחושך לאט ועשיתי לעצמי איך שאני אוהבת וחשבתי על המון אנשים עליך ועליך וגם עליך יקירתי ועל עוד כמה אבל רק כשחשבתי על אדון יפה תואר שלי יכולתי לגמור. איתך ובשבילך ועליך ואותך וכמו פעם עם רגליים רועדות.
בהיעדרך. רציתי הרבה יותר חזק.
היא אמרה
סליחה שלא הייתי לך אוזן קשבת.
ואחרי זה היא אמרה
לכל הדברים שלך יש זכות להישמע.
ואז אני חשבתי שלא. יש דברים שלא.
ליבי מדמם כאן לפניכם גבירותיי ורבותיי קהל נכבד, מקווה שאתם נהנים מהמחזה.
כל נשימה. כל פעימה.
אדון יפה תואר. בוא ותכאיב לי כל כך עד שאשכח כמה כאב לי לפניך. אין סיכוי.
בהיעדרך אני מכאיבה לעצמי הרבה יותר.
האנגר נטוש רצפה מלוכלכת כורסא אחת מבד אדום מרופט מלך שלי נסיך שלי אדון שלי מהתקרה שני בדים ארוכים לבנים עד הרצפה כמעט חושך שיר מספר תשע לא יכול להיות אחרת אהובי אני שם למעלה רגליים חשופות תלויה ומתנדנדת פירואטים באוויר מסתחררת מעליך עוטפת את עצמי בבד הארוך מצליחה מדי פעם לקלוט את המבט שלך מה אורך השיר? בערך ארבע דקות הופעת היחיד היחיד הוא שצופה אתה אני כל כך חסרה
אותך
אפשר שארצה כל כך. אפשר שאדמיין כל כך חזק. אי אפשר. אי אפשר. אי אפשר!! אי אפשר....
היעדרך. אדון יפה תואר.
כשהמורה אמרה בשפה זרה לשלוח את הלב לשמים. שלחתי. תפסת?
בהיעדרך. כל תנוחות היוגה נראות לי כמו זיון פוטנציאלי.
חושך מוחלט
עירום מוחלט
אתה מוחלט
ואני?
מחליטה.
אפשר שאדמיין כל כך חזק עד שארגיש ממש. שפתיים קרובות. אצבעות חזקות. זין זקור.
כי כשאתה מסתכל עלי אני יפה. אדון חיי.
אני צריכה עכשיו להרגיש איך אתה מלטף אותי עם סטירות וצביטות ופליקים ואיך אתה מנסה להרגיש אותי בזמן שאתה טוחן לי את החור של התחת ואיך אתה רוצה אותי קרוב כשאתה מושך לי בשיער לדוגי מטורף ששובר לי את הגב ואיך אתה מנסה לגעת לי בלב כשהזין שלך מנסר לי את הגרון ואתה תזיע ותשאג ואני איילל כמו חיה פצועה ואחרי כל זה נשכב מותשים ומרחפים בריח של זיון פראי חבוקים ומאושרים לרגע
היעדרך. פועם בי. זה לא יכול להיות. ואם זה כן. אז זה ממש לא הוגן.
אז מה זה בכלל עוזר לי לעשות רשימת חלומות מתוקים מתוקים אם בלילה החלומות הכי איומים מזדחלים אלי????
לעזאזל הכל.
היעדרך. תכאיב לי כבר. זה יהיה יותר טוב ממה שאני מכאיבה לעצמי.
