התיקון

שתיתי מספיק בשביל לבכות אותך. אותי. 

ולרקוד ולצעוק ולנזול ולכתוב בשגיאות כתיב ולתת ללב הזה לכאוב את עצמו לדעת 

מתנות שאת נתת לי 

ונחרטו בי 

יש לי חור בלב בצורה שלך. 

רוצה להגיד לך את כל הדברים שמעולם

את זה:

למה למה למה לעזאזל נזכרת שאת באמת רוצה כשכבר הייתי רחוקה כל כך, כשכבר לא יכולתי יותר  

את כמה שרציתי במשך כל כך הרבה זמן ואת היית צריכה לשמור על עצמך מפניי  מפנייך מפני האהבה

אני מייללת כמו זאבה 

(מי ידע שלבכות עם פירסינג זה כל כך כואב)

עוד לגימה מהנוזל שמטפטף ממני את ליבי.

אני מצטערת ומבקשת סליחה שככה קרה לנו תאמיני לי שלא עשיתי בכוונה סליחה אהובתי פשוט נפגעתי כל כך ולא היה לי בי או בך או בנו חוף מבטחים וכבר לא ידעתי לאן לחזור. 

עוד לגינה שממנה והלאה אני כבר לא יכולה אפילו לכתוב.

אני אוהבת אותך ומתמיד אוהב. את האישה של חיי.