לפני שנתיים. יום שבת, 30 בנובמבר 2024 בשעה 17:14
מילים שאמרת בי פעם פועמות אדוות בתוכי
הדים של תנועות שעשית נרשמים בי כעת
(מים במיחם. ערב שבת)
זה הרגיש לרגע כאילו חיפשתי משהו שלא ידעתי אפילו שאבד לי. כאילו משהו בי התיישב בדיוק במקום הנכון. חלק של פאזל.
למה עכשיו, אחרי שהכל.
יש לי חור בלב בצורה שלך, ואת הצורה שלך כנראה בעוד כמה מקומות בחיי.
(ולא, אני לא ילדה קטנה ועצובה. לא ילדה, לא קטנה ולא עצובה.)