אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התיקון

לפני 7 שנים. 12 באוגוסט 2016 בשעה 18:31

עדיין מרגישה. 

ויותר רוצה. עוד.
לא יכולתי לדמיין שזה ככה.
כמה קרוב. כמה סוער. כמה טורף. וכמה מרגש היה שדיברנו אחר כך על מה שהיה. ונתנו לזה קצת להיות שם ביננו.

 

היית מאמין? זה כמו אגדה. שזה אני. שזה אתה. של אז. של עכשיו.
הלוואי שזה ככה גם בשבילך. שאני. שאתה.

הלוואי שאתה אהבת אותי שם. בדיוק כמו שאני אהבתי אותך שם.
ויותר. יותר בכל הרגעים האחרים.
יותר מתמיד.

טוב שהתרחקתי כי ייקח לזה עוד קצת לשקוע.

 

ואני יודעת
שאני מנצחת
כשאתה איתי.
יפה באפור.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י