התיקון

אתמול בלילה. כבישים ריקים. כולם במכונית ישנים ואתה נלחם בעייפות. הכביש לא נוסע לשום מקום. רק אליי. הכבישים נמתחים מתחיל לרדת גשם. ערפל. ואז תראה אותי. פיית לילה אכזרית עומדת באמצע הכביש. פנסי המכונית העייפים יבהלו למראה האישה בשמלה לבנה דקיקה, שקופה ממי הגשם, רואים לי הכל, מולך, פטמות זקורות, השמלה נצמדת לגופי, שיער בלונדי ארוך שמוט סתור ורטוב. עיני חתול ירוקות מסתכלות לך בנשמה. תסיט את הרכב ברגע האחרון. תרצה לצאת אלי. לאחוז בי. לקרוע את הכל מעליי ולזיין אותי חזק. חזק יותר מהגשם חזק יותר מהגעגוע חזק יותר מהמרחק חזק יותר. אני אחייך אליך וארוץ, אעלם בערפל הסמיך של החידה. בוא אליי.