צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התיקון

לפני 7 שנים. 6 בדצמבר 2016 בשעה 4:38

לקוראיי החביבים בטח עייפתם. עמכם הסליחה. לכם זה 8 לי זה 80 אולי 800.

 

כשאחזור מארץ הפלאות (הבלהות) ארץ הכל יכולה ארץ הסוכר מפלסטיק הזו ישאלוני מה עשית כל כך הרבה זמן שם אצטרך להמציא תשובה כי את האמת ודאי לא אוכל לספר 

בארץ הפלאות היא ארץ הבלהות היא ארץ הכלום אולי אני אליס (איילנד) בארץ הזו היה לי געגוע ואהבה וטירוף מוחלט ויצרתי מזה יצור פלא תפרתי לו בגד וציירתי פנים כמו שלי והוא נשקף מעיני ניבט בקמטים שאספתי דבק לעורי ניכר בהילוכי ובחיתוך הדיבור נרשם ברחובות בהם אני הולכת נחרט באלפי אלפים של צעדים מהירים ברגל קטנה נלחש אל תוך לילה נספג בדמעות דוממות אל כר זה ודאי דבק בבגדי גם בתחתונים נוטף מהקירות כמו התשוקה הבוערת של אישה מורעבת אני יכולה להרגיש שזה נוגע בי מבפנים ומבחוץ זולג מהעיניים ומתגלגל על לחיי על החזה ואל קימורי הבטן יורד אל האגן המתעגל אל הירכיים זה מסתכל אלי מהמראה זה פועם בי כמו אחרי אורגזמה

 

רגע אחד להביט בפניך וללחוש.  

 

זו חייבת להיות ארץ בלהות. יפה אמנם. וונדרלנד. ואני רק רוצה לנפץ דרך המראות. כובען מטורף ושעון מתקתק חתול מחייך. אני משתגעת? 

 

תודה שהקשבתם. 

גויאבה חמוצה​(אחרת) - מקשיבה ומחבקת.
לפני 7 שנים
מתמחה קטנה​(נשלטת) - תודה אדומונת, אשמור את החיבוק
לפני 7 שנים
גבר גבר עדין​(שולט) -
את לא משתגעת. את אוהבת. וזה כואב
לפני 7 שנים
מתמחה קטנה​(נשלטת) - אוהבת. במקום ובזמן הלא נכון.
לפני 7 שנים
סלסט​(מתחלפת) - זה לא מעייף.
זה מציף את הנשמה כי הרגש פועם בזה, בכל הבהרה.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י