לפני 7 שנים. 26 בדצמבר 2016 בשעה 20:53
הד של זיכרון
רק מה שפעם בי באותו הרגע
רק מה שהדהד בין קירות הלב
מהשהרגיש והתרגש בי אז
מה שדהר ונצרב והבקיע ממני.
השחצנות.
הבטחון.
כל מה שאני לא.
יום חמישי סוף דצמבר
תמונה.
גופיה שחור עם תחרה
שיפולי בטן
קצה קו שיער הערוה
שעוד היה לי
לפני שביקשת פוסי של ילדה.
תמונה שניה
קו מתאר של שד
רמז של פטמה
צל של נשיות מתביישת
שכבר מרגישה ויודעת
שהנה הגיע הזמן שלה לבקוע
והוא קורא לי
בואי.
לא ביקשת פנים
לא אמרת אני אוהב.
ומאז
ובגלל זה
ולתמיד
זונה שלך.
ומאז המון תמונות
חלק ביקשת
חלק אני ביקשתי לעצמי.
אולי אם
נחבר את כל התמונות
ונריץ מהר
יותר ממהירות האור
נשמע שם
הד של זיכרון.
דצמבר 2015 שנה שלך.