בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

התיקון

לפני 7 שנים. 23 בפברואר 2017 בשעה 0:10

רק לחשוב את השם שלך. השם המפורש מבחינתי. מביא אותי אל סף אורגזמה. אני נמצאת בנוכחות זאוס הפרטי שלי והגוף שלי עולה על גדותיו. תשוקה מכלה אותי כשאני מסתכלת עליך מתהלך בחדר. אני מנסה לא למצמץ כדי לא לפספס שום אפשרות לבלוע את הגוף המושלם שלך במבטים הרעבים שלי. נשימות קצרות מהירות ונרגשות. לא מסירה ממך את העינים אפילו לרגע. 

הבעיה שלי. היא שאתה יודע טוב מדי עד כמה אני רוצה. ומורעבת. ונואשת. ומאוהבת. רואים את זה על כל מילימטר של העור המתחנן שלי. בעינים המוצפות אהבה וכניעה לאל הפרטי שלי. במבט המתמסר. בשפתיים הלחות הפשוקות מעט. ואתה מענה אותי. 

דבר ראשון. אסור לי להסתכל עליך. עינים לרצפה. איך אפשר? עכשיו! אתה רועם עלי. המבט שלי ניתק מהגבר יפה התואר שאיתי בחדר. אבל זה קשה לי כמו להתיר קשר של אלף חבלים. אני מורידה את הראש ומרכזת את כל כוחי כדי לא להביט בך. זה חזק כמו להתנגד לכח מגנטי. רק שומעת את הצעדים שלך בחדר. מרגישה את הנוכחות שלך איתי. 

אתה מתקרב מאחורי. הגוף שלי צורח למגע שלך. מכאיב, מלטף, רק תיגע בי! אתה עומד במרחק שבו אני יכולה להריח אותך להרגיש את הבל פיך כשאתה לוחש לי: תתפשטי כלבה. תני לי להסתכל עליך.  

אתה מכיר אותי כל כך טוב. ויודע עד כמה אני שונאת לעמוד בעירום מלא מולך. כמה אני מתביישת חשופה. אז אני מנסה למתוח את הרגעים. ומקבלת סטירה מצלצלת שמעיפה לי את הפנים ומפזרת לי את השיער. ועוד אחת, בלי סיבה. בלחיים בוערות אני מתפשטת יותר מהר. אתה מסנן מאחורי השפתיים המושלמות שלך: נראה אותך מעיזה להסתיר משהו עם הידיים כלבה. אז אני עומדת כמו שאתה אוהב. ערומה ונרעדת. הגוף שלי שילוב מטריף של אש וקרח. מתביישת כל כך. נבוכה כל כך. עינים לרצפה. אתה מסתובב סביבי כמו אריה. בוחן בקפידה את הרכוש שלך, מקפיד להיות קרוב אבל לא לגעת. העינוי של להיות לידך בלי שתיגע בי מותח את קצות העצבים שלי. אני כמו חלקיקים שנמשכים בחשמל סטטי אל מקור כח עוצמתי. אתה. מקור הכח שלי. נמשכת אליך בלי שליטה ומנסה בלי לזוז לקרב אותי אליך. עוד לא, כלבה. 

אתה מורה לי לרדת לרצפה. ידיים אחורה. מחזיק לי חזק בשיער ומוריד אותי. אני מתענגת על השניה הזו שבה אתה נוגע בי. 

ואז אתה נעמד מולי. קרוב מאוד אבל לא נוגע. פותח מכנסיים. מוריד תחתונים. הזין המושלם שלך בדיוק מול הפנים שלי. עבה וזקור ובוער. הכיפה נפוחה ומתוחה. 

תרימי את העינים זונה ותסתכלי. ואני. הרי מכירה כל פרט הכי קטן בזין המושלם שלך. הרי זה הזין הראשון שפער אותי. בצורתו נחצב הכוס שלי. הוא היה בפה שלי כל כך הרבה פעמים. ליקקתי מצצתי בלעתי נישקתי במשך שעות. ובכל זאת. כל פעם שאני רואה אותו. הכל פועם בי. כמו רעם שמתגלגל בתוך הגוף שלי ואני חייבת להיות מבוקעת על ידי הזין שלך כדי לתת לרעם האדיר הזה לפרוץ ממני. כמו לבה לוהטת בתוך הר געש ואני צריכה שתחדור אותי כדי לתת ללבה הזו לזלוג מתוכי בוערת ושורפת כל מה שנקרה בדרכה. ובשלב הזה אני מוכנה לעשות הכל רק כדי שתעניק לי את הזין שלך. הכל. ואתה כל כך יודע את זה. ובקולך השחצן והרגוע. אתה מתחיל לתאר לי את כל הדברים שאתה יכול לעשות עם הזין הזה בי. ואני, מהופנטת, לא יודעת אם זה הזין שאני מכורה אליו מהפנט אותי או הקול שלך, רק מסוגלת להוציא אנחות מעמקי המהות הכנועה שכורעת לפניך. הפה שלי פעור לקבל אותך, הכוס שלי נוטף ופועם לקראתך, חור התחת שלי לח ומוכן אליך. הכל מתערפל סביבי. כבר לא שומעת כלום, לא רואה כלום, כמו חיית טרף מורעבת, רק מריחה את הריח של הגוף שלך וכולי מתוחה ומוכנה לזנק ולציית, מוכנה לרגע שבו תיתן לי להרגיש אותך בתוכי. 

 

 

 

 

אדוני. ב500 אפילו לא התחלתי לתאר את כל מה שאני מדמיינת... שאמשיך? 

זאתי - איזה כייף לך.
איך פיספסתי פוסטים שכאלו.
עושה רושם שיש לך בעלים לעניין. (:
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י