אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התיקון

לפני 6 שנים. 15 ביוני 2017 בשעה 2:40

אתה לא מבין את הצורך שלי לקלף גלדים לפעור צלקות לזרות מלח על פצעים שעבר עליהם חוק ההתיישנות.  

אולי כי רק ככה אני מרגישה חיה. ורגע לפני שאני מתה שוב, אני שולפת איזו צלקת שאפשר לתחוב לתוכה אצבע. 

 

 

 

 

 

 

(ועד שתבוא לפצוע בי פצעים חדשים, יש לי רק את אלה הישנים, הבלתי נראים והכואבים באמת. סליחה שאני.)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י