לפני 7 שנים. 30 ביוני 2017 בשעה 1:35
אני נזכרת שוב, שלא רצינו את אותו הדבר. אני דמיינתי שאוכל למצוא אצלך את מה שחסר לי, שאנחנו חסרים את אותו הדבר, אבל הבנתי שוב ושוב שלא. ובכל זאת נשארתי מול הראי.
הלוואי שלא אשכח את זה יותר. הלוואי שהשריון שזנחתי מאז שהגעת עדיין מתאים למידותיי, שאוכל בקלות לעטות אותו, לחבר אותו אלי, שלא יחרוק ולא ישרוט אותי כי אני גם ככה כואבת כל כך.
אני לא מאשימה אותך. אני מאשימה אותי שהאמנתי שייתכן. זה היה ברור מהשיחה הראשונה שלנו. בכל מאודי. אני לא יכולה לשכוח את זה. ואני שמחה בשבילך שאתה צריך רק את זה. חסר רק את זה. ומבטיחה שאתן את מה שאתה חסר כל כך. אבל לא אבקש יותר את מה שאני חסרה.
לנשום רק עד כמה שמספיק ולא טיפה אחת יותר. לשחות רק בשביל להצליח לצוף. לא לרצות. לשכוח. לשכוח. לא לרצות. ולא להאמין.
