התיקון

דדי ואני משחקים בגוף. דדי אוהב לגעת ואני אוהבת לשכוח מהכל כשהוא נוגע בי. כשדדי כועס אני חוטפת. הטוסיק שלי נהיה אדום וגם הפוסי, והכחול שבעינים שלו נהיה עוד יותר עמוק. כשדדי רוצה אני פותחת פה גדול ומקבלת את הסוכרייה היפה שלו עמוק בגרון ובולעת יפה.
אני עם התחתונים שקנית לי דדי, ועם הגופייה הלבנה והצמות במיטה עם סדין מרושל. דדי יושב לידי בג'ינס וטי שירט, מלטף לי את הגוף כמו שילדות רעות אוהבות. דדי, ספר לי סיפור, אני אומר אז בקול מתפנק וחתולי.
והוא מספר לי על יער וארמון וילדה יפהפיה ועל היו היה, ועל מכשפה שחורה ורעה ועל ראי. הקול שלו נהיה רחוק ואפל, וככל שהחושך שבו נפתח מולי, הגוף שלי נמתח ונפער אליו. האצבעות שלו נודדות לתוכי עמוק וחזק כשהוא לוחש במנגינה שקטה.
מראה מראה שעל הקיר
מי הילדה הכי רעה בעיר.
מראה מראה שעל הקיר
למי יש את הפוסי הכי בוער בעיר.
הנשימה שלי תתקצר ותרעד, אחזיק בכף היד הקטנה שלי את המקום בו מתחילה כף היד שלו כשהיא כולה בתוכי, וביד השניה אאחוז בסדין והגב שלי יתקמר, החזה נמתח ומזדקר. אנחנו כבר מזמן לא בתוך החדר עם המיטה והסדין. אנחנו בטירה ביער עומדים יחד מול ראי סדוק , ודדי ילטף עם היד השניה בעדינות את פני וימשיך בקול לואט ומרסק.
מראה מראה שעל הקיר
מי הילדה הכי רעה בעיר
מראה מראה שעל הקיר
למי יש את הפוסי הכי נוטף בעיר.
אני פוקחת עינים וכל מה שקיים בעולם זה העינים שלך. הכל כבר נעלם, רק הגוף שלך שפועם אלי. אני רוצה לבלוע את הגיהנום שלך לתוכי, אני רוצה להביט במראה שהיא אתה ולראות את התוך שלך כשהגופים שלנו מעורבבים הכי עמוק וחזק שיש.
אהבת את הסיפור, ילדה שלי?