לפני 6 שנים. 1 בנובמבר 2017 בשעה 15:13
לכתוב מילים שדוהרות לי בתוך הראש ועושות טרמפולינה על הלב שלי. כאילו שאם אכתוב בשורות ישרות-וירטואליות הדוקות כאלה אז אולי משהו בפנים יתיישר. או כמו להקיא שאחר כך מגיעה תחושת הקלה. אני רוצה לכתוב מילים צלולות ובהירות ויותר מזה אני רוצה לומר אותן בקול יציב ושקט לתוך עינים. העינים שלך. או שזה רק תירוץ להיות איתך קרוב. אני רוצה לכתוב את הקולות שמשתוללים בתוך המערבולת שהיא אני. כאילו שאם אדהיר אותן החוצה, משהו סוף סוף יתייצב ויפסיק לפסוע בי.
אבל הסערה הזו חזקה מדי בשביל השקט שדרוש לי לכתיבה. וכל מה שיוצא ממני זו המיה של חיה נטושה. המיית געגוע.
