לפני 7 שנים. 5 בנובמבר 2017 בשעה 17:31
עוד נשימה אחת חותכת ואז עוד אחת לא יהיה בי כוח לנשימה הבאה וזה כואב בדיוק כמו שכאב אז לפני כל כך הרבה שנים וזה כואב כמו עינים קרועות לרווחה אל מול הצריבה הבלתי נסבלת בפנים וזה כואב כמו כוויה על העור וזה כואב כמו למה הלב ממשיך בכלל לפעום והכוכבים לזרוח וזה כואב כמו ששום דבר לא מצליח להניס את הכאב הזה אפילו לא עיניה המתוקות וזה כואב כמו בבקשה שמישהו יקח את זה ממני וזה כואב כמו שזה יכאב לנצח וזה כואב הרבה יותר ממה שזה נעים וזה כואב בדיוק כמו המציאות הזו וזה כואב כמו. כמו אתה. בדיוק כמו שאתה. אז ועכשיו.