צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התיקון

לפני 7 שנים. 22 בנובמבר 2017 בשעה 11:24

כשאני עייפה. במחזור. שבוע אחרי המחזור. שבוע לפני. שומעת מוזיקה. יש שירים שממש שורפים אותי ואז אני שמה  בפול ווליום ושרה את הלהבות בלי קול. כשאני מודדת בגדים. קוראת שירה. רעבה. מכינה אוכל. מתקלחת. כשאני רוקדת, כל כך רוצה אותך. רגע לפני שאני נרדמת. רגע לפני שאני גומרת. רגע אחרי. בין לבין יש לי שבריר של ריק, ריחוף נטול כאב. ואז באנג. כמו פיצוץ מטען חבלה מהבטן התחתונה אל הגרון שנחנק. כשאני עם גבר אחר. כשאני חולמת על אישה אחרת. 

כשיש לי יותר משישים שניות של שקט. 

כל נשימה. כמו מסרקות ברזל שמלטפות אותי מבפנים ואין רואה. אין שומע. כל נשימה, פלא של העולם אתה. אלהים אם הייתי יודעת שיהיה ככה לא הייתי נותנת לך ללכת. 

מעולם לא באמת היינו. מזל שאתה כבר לא קורא אותי. 

darkprince​(אחר) - כמה כאב,כמה ייסורים ,כמה רגש.כתוב יפה.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י