צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התיקון

לפני 6 שנים. 18 בדצמבר 2017 בשעה 9:33

באוטו הורדתי בגדים ולבשתי ביריות. החלפתי לעקבים שחורים ושמתי מעיל. הוויז ממטיר לי הוראות איך להגיע אליך. 

לא הייתי בכיכר הבימה כבר שנים, השתנה פה כל כך. הבלונד הארוך שלי פזור וכובע שמשדר סקס אפיל. ברגליים רועדות וערום מתחת אני מטפסת במדרגות, תוהה אם אלה שיורדים מולי רואים את הערום שלי בזווית המעיל שנפתח. לא אכפת לי אני רוצה אליך. אני עולה לכיכר ומנסה להבין איפה אתה. מתחילה ללכת, מסנוורת אפילו שבעצם חושך. כמה צעדים ואני רואה בחושך איפה אתה יושב. הרגעים האלה שאני רואה אותך ואתה עוד לא רואה אותי. שאני הולכת אליך ונדמה לי שכל הכיכר יודעת ורואה והד העקבים שלי נשמע ברקע. 

כשאני כבר ממש קרובה אתה מזהה אותי. עם המעיל והכובע והפזור. אחר כך במעלית הקטנה אני אפתח את המעיל להראות לך מה יש מתחת. או מה אין. היד שלך נשלחת במהירות אל בין הרגליים שלי ואני מתמסרת אליך. 

כל הלילה ההוא עשינו אהבה. כואבת, עדינה, אגרסיבית, מופלאה. כמה יפים היינו במראה כל הלילה. אתה עושה אותי יפה. ועושה אותי גומרת. ושוכחת. אישקוסם.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י