צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התיקון

לפני 6 שנים. 21 בדצמבר 2017 בשעה 20:54

אתה מסמס לי שאתה בפאב עם החברים ושאתה כבר קצת שיכור. אני שומעת את הטון הטיפה-שתוי ומשוחרר שלך. אני כבר רוצה לשמוע איך היה ומה סיפרת שם בחסות החושך והאלכוהול. 

והמחשבות שלי טסות. בחיים אחרים להיות שם איתך. עם קולר ושרשרת. שתציג אותי בפני כולם. מה תגיד, בטון הטיפה-שתוי משוחרר? תכירו, הזונה? הצעצוע? אני אהיה לבושה ונילי וכשתרצה תרים לי את השמלה ותכניס אצבעות. תראה לכולם את הכוס שאתה מזיין?  או תוריד אותי למצוץ לך כשאתה עם הויסקי והחברים. והכל יהיה רגיל כזה. קצת מתחשק לי שתשוויץ בי. מתחשק לי לשמוע את השינוי בגוון הקול שלך כשאתה באמצע משפט ואני מחלצת לשון ללקק לך את הביצים כשכל הזין שלך כבר בתוך הפה. 

פעם ראיתי זוג שולט ונשלטת והיא היתה לו כמו תכשיט. כמה שזה היה יפה. והוא התעלל וצבט וחדר וכל זה היה כמו יהלום שלו. רוצה להיות לך כתר. 

מחשבות על פומביות. מחשבות עליך. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י