לפני 8 שנים. יום שישי, 22 בדצמבר 2017 בשעה 9:58
ללכת צעד ואז לעצור
לקחת נשימה ואז להביט לאחור.
לנסוק ואז להתרסק ולצנוח
לחייך. ואחר כך כל כך לצרוח.
להרגיש קרוב ואז פתאום להתרחק
לרצות נורא את הכל. בלי להתחרט.
להתגעגע. ואז. לרצות לשכוח.
לרכך קצוות חותכים ופינות דוקרות
ואז לחתוך שוב את עצמי בסכין הזאת.
בית שהוא כלוב כלוב שהוא בית.
ושורה משיר רצה לי ב repeat בראש
וכל הזמן הזה אני הייתי לבד. כל יום מחדש.
זו המלחמה על עצמי. אף אחד לא יוכל להילחם אותה במקומי.