א. יום רע. יום על סף בכי. ברגע סתמי שבין ערות לחלום אחרי שפרקתי את עצמי על הפלסטיק של פורנו עם דמעות שקטות. שניה לפני שאני נותנת לעצמי לשקוע אל כמה דקות של ניתוק בשינה. חלמתי בהקיץ את עצמי קורסת. קורסת בחיים האמיתיים. קורסת אל תוך ימים של שינה וחוסר תפקוד. מטלפנת לעבודה ומוסרת שאני לא מגיעה כי אני בהתמוטטות עצבים. מספרת למשפחה, לחברים. סופגת מבטים ומרחק והיסוס ובדידות.
זה לא יכול להיות יותר בודד ממה שאני עכשיו.
וכל הזמן הזה הייתי לבד. כל יום מחדש.
ב. דברים שקורים לי לראשונה. דברים שכבר לא חשבתי שיקרו. שלא חיכיתי שיקרו. וזה נפלא ומפחיד בו זמנית. יש משהו בי שעוצר ומהסס ומסרב לתת לזה לגדול למלוא הזוהר של זה. ויש בי קול שלוחש: סוף סוף טוב לך. עופי על זה.
ג. ויחד עם כל הקסם הזה, שמגולם בתוך גבר נהדר ומסקרן. אני מגלה שרק אני אוכל לרפא את עצמי. והאם אני מוכנה לבטוח בעצמי.