לפני 6 שנים. 3 בינואר 2018 בשעה 9:49
חוטים שמתהדקים מהלב אל השכל, מהגוף שלך לגוף שלי. ממה שהיה אל מה שאולי עוד יהיה. בצעדים קטנים וזהירים כמו של גיישה מנסה לדמיין את הדב שאתה פוסע בצעדים זהירים וזה עושה בי חיוך. ידיים מושטות איברים מתערבבים פנטזיות נרקמות ומתגשמות צוואר שנמתח בהכנעה ובהמתנה לרגע הנכון.
אני רוצה לתפור לעצמי את שפתי הכוס ולתת לך מספריים. (ואתה יודע שאני מסוגלת...)
