לפני 6 שנים. 11 באפריל 2018 בשעה 16:49
אין לי מילת בטחון. וכנראה גם לא תהיה לי. אבל כשאני עוצמת חזק חזק את העינים, ולא יכולה לפתוח אותן להביט במציאות. פה בדיוק צריך לעצור. ואני מבינה שבלתי אפשרי לדעת מתי אני עוצמת עינים מעונג וטירוף ומתי זה שאני מבקשת לברוח בתוך עצמי. או שאולי בעצם האדם הנכון יכול לדעת.
ובאותה המידה רק הפוך. כשאני מסתכלת עמוק בעינים. או מביטה בגוף שלך כשאתה נעוץ בי ונוגעת בך. אז אני יודעת שבטוח לי. וקרוב. ומוגן. ועטוף.
רק מזכירה לעצמי את מה שכבר ידעתי.