מי אתה. גבר מיסתורי תכול עינים? ואיך ניפגש? ואיזה מין גוף נהדר יש לך? שאלות שרצות אצלי הלוך ושוב בין המוח לבין אי שם. ומה תהיה בשבילי. אם תהיה. אם אתה בכלל קיים. באיזה משחק נשחק. תופסת או מחבואים או אולי בכלל חמש דקות בגן עדן.
כאורחת אכנס לגן העדן החשוך הזה שלכם. שלנו. ובתוכו אני רוצה להרגיש נאהבת. הגוף שלי הוא ראי. לרשותכם. כי הרי כל מה שתעשה בי יהיה בעצם שלה. מפלצת מרובת גפיים שבמקום דם זורמת תשוקה בעורקיה והיא פועמת ונאנקת ונגדשת ועולה על גדותיה ומטפטפת ומציפה ונאבדת. ושבה.
ומכל התמונות שרצות לי בראש כבר ימים, אני חולמת לטעום אותה כשהיא מלאה בך ואתה זורע בה בכוח והיא ניגרת אליך. אני רוצה לטעום את הדבר הזה שהיא אליך ולגעת בו. לטבוע בעונג שלה, שלך ולחפש שם גם את העונג החמקמק שלי. ולתת לאבדן החושים לעטוף ולהכאיב ולהרגיש איך אנחנו מתמזגים ונמסכים והולכים לאיבוד חסרי נשימה ברגע אחד, מתוק וחשוך.
נושמת בתוך ימים מוצפים ואיני יודעת שובע.
