|
|
|
כיחצן האופנה מספר אחד של ק"ק בני ברק,
אני גאה להציג את אופנת בגדי הים
של חסידות בעלז, סניף יפן....
אז קבלו בבקשה במחיאות שטריימל סוערות
את
אופנת
חורף
2007!!!
התמונונת באדיבות אושה בע"מ, שידוכים וזיווגים אם יירצה השם,
שקיבלה מגלעד מסרי לאנקה, שאין לי מושג מי הוא, אך יתברך שמו לעד ומי ייתן ולא תכהה עין מצלמתו לעולם
פוסט זה הוא פניה נרגשת לכל בעלי המועדונים באשר הם
ממני, ואני די בטוח שאני מייצג פה לא מעט בעלי משפחות
שלהם ילדים קטנים ומתוקים שנוטים לקום מוקדם בבוקר עקב הרגל (בשבתות), גנים, או בתי ספר:
פלח שוק זה, לרוב בני 30 עד 40 (אך לא רק), לא יכול לצאת בד"כ לבלות
מכיוון שכאשר מסיבה נפתחת באחת עשרה פלוס (אבל ת'כלס כולם יודעים שרק באחת נהיה מעניין)
אתה לא מרגיש שמיצית ונהנית אם לא נשארת לפחות שלוש או ארבע שעות,
ומי מסוגל לגרד את עצמו בשבע מהמיטה, אחרי שעתיים שינה?
למה לא להתחיל מוקדם יותר ולתת גם לנו להינות (ואתם תהנו מכספינו ומנוכחותנו הממגנטת?)
(שלא לדבר על זה שמה כל כך מיוחד להתחיל דווקא באחת בלילה? כולם נהיו ערפדים או שהם עובדים עד אחת עשרה בלילה? סתם קונספט אפלולי, לדעתי)
שעות המסיבות כיום מתאימות לנטולי משפחות ומחויבות, או לכאלה שילדיהם כבר לא צריכים אותם,
ואנחנו, כל אלה שבאמצע,
רוצים לצאת ולבלות, אבל נאלצים לוותר מחמת השעה...
אשמח לקבל תגובות
(תמיכה, מאחרים שגם מרגישים כך,
גינוי - מאלה שחושבים שאני שוטה זקן ופטפטן שרק ברח מאחוזת ראשונים ועדיין לא תפסו אותו משום מה,
ומעטפות של צ'קים, מזומנים וטבעות זהב מכאלה שרוצים לתמוך במאבקנו הצודק לבילוי בשעה סבירה!)
יום טוב לכם,
W
משרד החינוך מפתיע לטובה והעלה לאויר אתר מעולה למפות ותכנון מסלולי טיולים
נראה מרשים...בוחרים איזור ומסלול ומקבלים את המפה עם אתרים בדרך
http://hinuch.education.gov.il/gfi/
מחפש תחפושת של ספיידרמן עבורי.
ביום ראשון הבא יש בעבודה תחרות תחפושות בנושא גיבורי על, ויש לי רעיון מבריק
(כן, כן, אני יודע, אני מאד צנוע. תמיד הייתי כזה)
שקשור לספיידרמן, משהו שאולי יביא אחד מהפרסים...
למה אני משקיע בזה? כי הפרס הראשון הוא שלושה ימים באנטליה, עם מלון, כרטיס זוגי....אז נכון ששווה להשקיע?
ולא מדובר פה על כסף. בעבר אנשים באו עם תחפושות מוכנות ומדהימות - ולא זכו בדבר. כמו שצריך.
בשביל לזכות צריך ביצוע מיוחד (וזה קשה...לתפור בגד של גיבור על? איך זה יהיה מדהים מספיק? כולם שמה כמו פייגעלך עם טייטס (לא להפגע, הומואים יקרים. בדיחה. כמה מטובי ידידיי וכו').
פלא שאין להם אף אחת? ולמי שכבר באה לו מישהי, יש לו כזאת חבילה מקדימה שהיא בורחת בצרחות)
איפה הייתי?
אה, כן.
אז או שצריך ביצוע מעניין
או טוויסט מעניין...ואת זה - אני חושב שיש לי
(ותמחקו את החיוך הזימתי מהפנים. לא טוויסט מהסוג ה ז ה . אני צריך גם לעבוד במקום הזה אח"כ)
התחרות ביום ראשון הבא, מה שאומר - אחרי כל הנשפים והמסיבות,
אז אם יש למישהו להשאיל לי, אשמח מאד. הטוויסט היצירתי לא ייפגע בתחפושת.
מקווה שהרעיון יצלח, ואז אצטלם ואפרסם פה.
שלכם
SpiderWhip
אתמול
אני הולך במסדרון בעבודה, מישהו ממחלקה אחרת בא מולי
רואה אותו מושיט לי יד כשהוא מתקרב,
אני חושב "מה הוא רוצה ללחוץ לי את היד? מה הוא רוצה?"
עוד צעד
הוא אומר לי "אני רוצה להשתתף בצערך..."
לשבריר שניה אני חושב - WTF??
ואז מבזיק בי זכרון - בלוח המודעות היתה מודעה על מות אימו של מישהו שהיה פה ועזב, יש לנו אותו שם פרטי...
עוד צעד והוא מגיע אלי
אני לוקח את ידו, לוחץ אותה בחום ועם הבעה של אמפטיה אומר לו
"תודה, אבל זה X אחר, שלי עדיין בחיים..."
עוזב את ידו וממשיך ללכת מבלי להסתכל לאחור
שומע את ההוא אומר מאחורי גבי בקול מלא חרטה "וואי, אני מה זה מצטער..."
בטח עמד שם והרגיש כמו אידיוט.
לא נורא, שיקרא היטב מודעות אבל בפעם הבאה.
(למי שלא מבין - פורסם בקשר לפוסט שלמטה)
בטח הרבה אנשים כבר כתבו על אתמול, אבל הנה שתי האגורות החדשות שלי על אתמול בערב.
היתה לי הפתעה רבה כשאשתי הסכימה לבוא להופעה בנו לימיט, לאחר שבפירוש הבטחתי לה שאין כל מיני 'דברים' נוראיים שיש שם בד"כ,
ואירגנתי ידידה טובה שלי עם בן זוגה.
אז מה שהיה שם לא בדיוק היה 'רגיל' למהדרין, למרות שרוב האנשים פה יגידו כן. היו שם הרבה בגדי עור, וגם עור אדם, וגם עין עם הקולר משכה את תשומת הלב של אשתי...
ואז עמדה אחת לידינו כשעל כל גופה ביחד היה מספיק בד אוליייי בשביל לתפור בגד ים לצ'יוואווה,
ואנשים נכנסו לחדרים הכאילו-סגורים כמו ברכבת נוסעים
(היי, אנחנו ישבנו על הבר ממש בהמשך מסדרון הכניסה. אולי ראיתם אותנו)
נורא הצטערתי שלא היו תגי ניקים, כי בטח היו מלא אנשים שאני קורא אותם, או הם אותי, ולא הכרנו אז לא אמרנו שלום.
ושמחתי להכיר את האנשים מאחורי הניקים, אלה שהכירו לי - רננה, עין, צ'יטה והגננת, נפילי, ועוד אחרים שניקיהם התאדו מזכרוני המקליש,
ולראות חברים שאני כבר מכיר: אושה-מודיעיו-144 שאמרה מי זה מי, ג'ולי הצלמת המתאבדת והיתה למעשה מיצג של ההופעה, עם המצלמה מאחורי הכלוב (איזה סוטים! מה הם כבר עושים עם מצלמות! ועם כזה זום!), טיצ'ר, חתולה, הוא ואנה קרעני נא, ועוד כמה שלא בטוח שרוצים שאגיד את שמם,
ואלה-שלא-מפה היו משעשעים, אלה שבאו למקום שמעולם לא היו בו, וראיתי אותם מציצים מאחורי הוילונות המוגפים ואומרים בהתרגשות וצחקוק של בני 15 - "הנה, הנה, אלה חדרי העינויים!".
חמודים. אלה יהיו הראשונים לעלות על הצלב כשהמהפכה תתחיל.
וההופעה היתה מאד מהנה, השירים המוכרים חלקם העלו לנו, המקשישים, זכרונות, במיוחד שירים שכיום כבר לא שומעים אותם ונזכרנו איך אז, קצת לפני\בזמן\אחרי צבא....
רגעע...בדקתי. כן
לאור הפרסום של ההופעה הבטחתי לארבעה אנשים (ואני ביניהם) שנוכל גם לאכול שם.
הנה מה היה כתוב:
ההופעה תערך במועדון ה- NO Limits , יתכן ששמעתם עליו.
במקום יופק סאונד מקצועי המכבד את המאורע,
ואפשר יהיה לרכוש שתיה ואוכל חם.
ובאנו ואי אפשר לאכול שם כלום! רק נשנושים. אחד מהם, גבר גדל מידות ורעב, כמעט לעס את הברמנית החטובה והלבושה במטפחת אף של דרדס.
אז Olive ידידי, אותו אני לא מכיר: אמת בפרסום! רעבנו שם לאללה!
אבל מעבר לזה נהננו מאאד לשמוע אותך, הגיטרה היתה וירטואוזית להדהים והיה כיף ביותר.
ולי זה היה דרך לקרב, ולו במקצת, את אשתי לעולם הזה, והיא לא התעלפה
(אבל בואו לא נרחיק לכת - זה לא שהיא אי פעם תבוא לשם בערבי ההשתוללויות ששמעתי שיש שם..בואו לא נגזים,
אבל אולי לא תקבל חררה מהאנשים ומהאירועים של העולם האפלולי, המתירני ושופע המיניות הזה)
ובמסגרת בלוגנו המתחדש תדיר (תעזרו לי פה. היה סקס, אח"כ אומנות, עכשוי זה. מה הנושא הבא?
מממ, זה רעיון. אולי פוסט לפי דרישה? בואו ננסה. תזרקו רעיונות)
אז במסגרת בלוגנו המתחדש תדיר...
{תופים}
קצת בדיחות
(כן, רננה, אני יודע שהפעם לא תוכלי לגנוב לי אותם כי אני פרסמתי לפנייך. החיים הם לא כמו זין, הם תמיד קשים)
=====
אחד אומר לאישתו: "בואי נעשה מין".
אשתו אומרת: "השתגעת כל הילדים בבית וצריך לאכול צהרים".
אומר הבעל: "אני חייב. תמזגי אוכל, אני אטעם ואומר לך שיש יותר מדי מלח,
ושאת לא מבשלת טוב, את תעלבי ולא תרצי לאכול, תיכנסי לחדר...
אז אני אבוא לראות מה קורה, וככה לא יחשדו".
ישבו לאכול. האישה מזגה. הבעל התלונן, האישה נעלבה - "לא רוצה לאכול "! והלכה לחדר.
האבא אומר לילדים: "אני הולך לראות למה אמא לא באה לאכול".
נכנס לחדר והתחיל לחגוג.
כעבור 10 דקות אחד הילדים אומר: "אני הולך לראות למה הם לא באים".
נכנס לחדר ותופס אותם על חם.
חוזר לשולחן ואומר: "כדאי לכם לאכול , מי שלא אוכל... אבא מזיין אותו"!
=====
שאלה:
מה משותף לנשיונל גיאוגרפיק וחוברות פלייבוי?
תשובה:
בשניהם יש חורים שכל גבר היה מת להגיע אליהם...
=====
הבוס נותן לפקידה שלו סוכריות ואומר:
" זו לא הטרדה מינית, נכון?"
"לא" אומרת הפקידה
למחרת מביא הבוס שוקולד ושואל:
"גם זו לא הטרדה מינית נכון?"
"לא, לא" אומרת הפקידה.
ושוב, גם ביום בשלישי מפתיע הבוס בחבילת בונבונירות...
"וזו גם כן אינה הטרדה מינית, נכון?"
חטפה הפקידה קריז ואמרה:
"אוף!!! אתה...עד שתזיין אותי אני אקבל סוכרת"
=====
כיפה אדומה באה אל סבתא ושואלת: סבתא, סבתא, למה יש לך פה כל כך גדול?
אז סבתא עונה לה: ראית ת'זין של סבא?
=====
אישה אחת הולכת לטיפול אצל הגינקולוג לפני שהוא בודק אותה הוא שואל:
"נקי אצלך למטה"?
"כן", היא אומרת "יש אצלי כושי פעמיים בשבוע"
=====
שאלו בתולה: "איך זה לשמור על הבתולים עד החתונה"?
תשובתה: "ממש קריעת תחת".
ואחרי העירום סר הטעם של אתמול
(טפו כל הסוטים האלה, והכי גרועים - הגברים הסוטים...רק ציצים מסולקנים יש להם בראש.
והבנות האלה, ירחם השן (מזהב של סבתא רבא שנאנסה ע"י קוזק חטוב)!
בכלל גועל נפש.
איפה חינכו אותן להסתובב ככה? ועוד בקור הזה?
אם יש אלוהים סגולת שיער נפוח בשם בז'ז'ניה, הן עוד תחטופנה דלקת ריאות ותמותנה לבד, בחושך ובשקט...)
איפה הייתי?
אה, כן.
אז אחרי העירום סר הטעם של אתמול
הנה קצת יצירות אומנות יפות, להרגעת האגף הנשי\פמיניסטי של קוראות הבלוג.
(כהרגלי, האומנות קצת סוטה...
כי אפשר להוציא את האדם מהסוטה,
אבל אי אפשר להוציא את הסוטה מהבנאדם...)
אנא,
ילדים וילדות,
עיזרו לבנות שלפניכם
למצוא את פיסות הבד הזערוריות
המכונות בטעות בגדי ים.
בין המוצאים יוגרל ניתוח לייזר לשיפור הראייה (לתיקון הנזק שנגרם בחיפוש שלמעלה)
