בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שוט של כאב

חוויות, סיפורים קצרצרים והגיגים על החיים, היקום, הבדסמ וכל השאר
לפני 17 שנים. 22 בינואר 2007 בשעה 22:34

אוהב לקרוא בלוגים,
לתת פידבק.
בתור אחד שכתב פעם סיפורים, פנטזיות...לכתוב ולראות 100 קוראים ואף לא פידבק אחד זה מייבש ברמות.
כאילו - מה שכתבת לא שווה אפילו קליק.
אז אני אוהב לקרוא וגם משתדל להגיב.

מה מפריע לי?
שירים מועתקים.
הערב נכנסתי לכמה וכמה בלוגים, ואל תקראו לי וויפ אם במשהו כמו שליש עד רבע מהם - הפוסט היה שיר מועתק.

אני מבין את העובדה שהשיר מתאר בדיוק בדיוק בדיוק את מה שאותו אדם מרגיש כרגע
אבל ראבאק...כמה מילים.
תגיד\י מה את\ה מרגיש\ה.
תנו לי, כמישהו שמשקיע גם מזמנו וקורא את הבלוג שלך,
לחוש את האדם שמאחורי השיר.

אז עד כמה שאני אוהב להגיב, שירים מועתקים מייבשים לי את בלוטת התגובות.

לילה טוב, אילה ליקה
וכולי תקווה שיהיו יותר בלוגים אישיים וניראה פחות כמו אתר שירונים... :)

לפני 17 שנים. 21 בינואר 2007 בשעה 22:34

בקשר לחלק הראשון בפוסט הקודם,
השיתוף העמוק שקיים בקרב אנשי העולם הזה.
לא פעם שמעתי פה סודות שאנשים שומרים בלב כבר שנים, לא מעיזים לומר לאנשים הקרובים אליהם ביותר .
וכנראה שגם אני כך.

כבר כמה זמן אני חש שמחוץ לעולם הזה אין לי חבר ממש קרוב, מה שקרוי "חבר נפש"
(ולא, לא להזיל דמעות, חברים, ואת המגבית "לוויפ תן שקל או שלוש, חבר לו נרכוש" נא לדחות למועד אחר)
ולאחר תהיה בעניין הגעתי למסקנה שחבריי הקרובים באמת הם רק מכאן,
שכבר כמה זמן 'הסתדרתי' להיות בלי חברים ממש קרובים, בלי ממש לשתף בדברים שבאמת מציקים.
כמו רוב האנשים בעולם.
ושהשיתוף והאנונימיות פה, שהביאו אותי לשמוע סודות ובעיות של אחרים,
גרמה גם לי להוריד מגננות ולשתף, לספר דברים שלא אוכל לספר לאף חבר סו-קולד 'קרוב'.

ולא, חברים של שבתות, פעם בשבועיים שלוש...הם לא ממש חברים, לא מישהו שאתה באמת יכול לספר לו מה מעיק עליך.
לנשים אולי יותר קל לשתף, אם כי אני עד לכך (בתור מאזין-צרות-מדופלם 😄 ) שייתכן ומנגנון השיתוף הנשי לא תמיד עובד חלק.


אז מה דעתכם,
האם גם אתם מרגישים כך?
שרק פה אתם נפתחים באמת?
האם לכם יש חבר\ה נפש ונילי\ת שבאמת שומע\ת ומקבל\ת הכל,
או שבהכרח, בגלל שאתם בעולם הזה,
אתם בעצם מנדים את עצמכם מעולם חברי הנפש הוניליים?


"הכספת" וויפ,
שומר סודות בע"מ

לפני 17 שנים. 3 בינואר 2007 בשעה 7:08

מיקרוסופט חילקה מתנות יקרות לעורכי בלוגים

"עורכי בלוגים רבים דיווחו בשבוע שעבר שקיבלו ממיקרוסופט מחשב מדגם פרארי של אייסר, שמחיר המחירון שלו עולה על 2,200 דולרים"

http://www.pc.co.il/_DailyMaily/ItemClean.asp?ArticleID=10368&Vol=304&SearchParam=&CategoryID=72

ואני שואל: מה איתנו? לנו לא מגיע מחשב כזה?
די לאפלייה על רקע סטייתי!

אני דורש שלנו יחלקו מחשב מדגם דילדו 2007:
מחשב חדש, עם פינות חדות במיוחד,
טבעות ברזל בארבע פינות,
מצויד בויברטור USB,
שקע לחישמול שפחות,
מחזיק נרות שעווה
וגאג נשלף בלחיצת כפתור.

די לאפלייה! אנחנו דורשים אפלייה מתקנת, או כואבת, או איך שלא נקרא לזה!

לפני 17 שנים. 11 בדצמבר 2006 בשעה 22:34

במסגרת הפינה: "כתיבה במחשכים", מוגש לכם המשך סיפורה האמיתי של שפחה שמבקשת לפרסם בעילום שם.

אז אנא קבלו את המשך סיפורה של StoreSlave (כינוי בדוי)

=============================

לא תיכננתי כלום, לא הגעתי להחלטות מה קורה איתנו. הרגשתי באמת רגועה ושלווה לשם שינוי.
חשבתי שאתה מאוכזב קצת, שאתה מעדיף אותי חרמנית ורעבה למין, כמו שאני תמיד, כמו שאתה אוהב אותי.
אבל לשם שינוי, הפעם לא היתה לי שום כוונה לרצות אותך בגלל זה. אנחנו כאן שנינו בגלל שנינו.
אבל הדברים התגלגלו לשם
למרות שלא הייתי חרמנית,
ולמרות שאני מנסה לסדר את העניינים עם החבר שלי, שאותו אני מאד אוהבת,
ולמרות שאמרנו שמקפיאים את המצב.
כנראה שזה חזק ממני. אתה חזק ממני...


ראיתי את התגובה שלך בפורטל. הרגשתי שאתה מדבר עלינו. זה נגע לליבי.
כשהגעתי לחנות דיברנו, וכרגיל השיחה איתך קלחה למחוזות אישיים ביותר.
אני מוצאת את עצמי משתפת אותך בפרטים אינטימיים ללא קושי.
ממש לא תיכננתי שהשיחה על השתנות תהפוך למשהו אחר...

יש לי שלפוחית קטנה, כמו לרוב הנשים, כמו לזאתי שעובדת איתי בחנות, כבר סיפרתי לך. רצות לשירותים לפי תור, ואני עוד במחזור עכשיו וזה מרגיש לי כמו מקל צמר גפן שלוחץ על השלפוחית.
היה שקט היום, אז דיברנו הרבה, והגענו לדבר על השפלות, על דברים מביכים ואז הצעת שאלך לשירותים ואשתין עם דלת פתוחה.
לא רציתי לציית.
לא הייתי במוד,
לא רציתי לחזור לזה,
ולא רציתי לסכן את עצמי בעבודה.
השרותים בחצר, משותפים לכמה עסקים.
רק חסר לי שמישהו יבוא. יראה אותי ככה.

אבל שניכנסתי לתא וסגרתי את הדלת הרגשתי שאני מאכזבת אותך - כי סגרתי את הדלת,
ולמרות שביקשת, לא "דרשת" - אני תפסתי את זה כהוראה.
בלי איומים, בלי עונשים, רק הצעה,
אבל אני כבר לגמרי שם, בהתמסרות.

אז פתחתי קצת את הדלת. והרגשתי הקלה. הקלה שאני עושה מה שביקשת, ולו רק חלקית.
שמחתי לספר לך
ושמחתי שזה לא היה לך מספיק. שכן החלטת ללכת על זה. שלא אמרת לי – אבל אני רק הצעתי...

הורתה לי לשתות. כוס ועוד אחת. שתיתי אחת, ומילאתי עוד אחת. העובדת השניה לא הבינה מה אני כל כך צמאה.
אני משוחחת איתך. ההומור משמש כמנגנון הגנה שלי.
מפחדת לצלול למים העמוקים שוב. גם בגלל שזו בגידה בחבר שלי,
וגם כי זה מפחיד.
מפחיד לתת למישהו אחר את השליטה בך. על אמת.
כשמתחיל ללחוץ אתה מורה לי בסדיסטיות לגעת בעצמי, להגביר את הלחץ.

אנחנו מדברים ואתה מזכיר לי לגעת בעצמי. צדקת, מרוב דיבור איתך שכחתי. השלפוחית מתחילה ללחוץ ויש לי עבודה. אני מסדרת כמה מדפים, עוזרת למישהי שנכנסת לחנות.
אתה פורש לישיבה, מורה לי לחכות לך עם השירותים, מבטיח להיות איתי שם, באוזן . חלק משבירת מחסום הבושה שלי. אתה לא תהיה איתי פיזית, אבל כן באוזני, במוחי, שזה יותר קרוב ממה שאי פעם מישהו הגיע איתי לשירותים לפיפי.

חשבתי שהישיבה תהיה ארוכה, אבל אמרת לי שזה משהו קצר, אז חשבתי שאני אצליח להתאפק בקלות.
אז חשבתי.
הדקות עוברות ואני הופכת למתוסכלת. אתה נעלמת לישיבה ואני סובלת.
לא רציתי לשבור את ההבטחה שלי להתאפק.
רציתי כל כך לשמוע את קולך ברגע האמת...
מנסה להתרכז בעבודה. קשה לי. מסדרת עוד ערימת בגדים.

מזכירה לעצמי שזה אמור להיות קשה. שזאת ההנאה. שזו ההתמסרות והכניעה.
אבל הטמפון לוחץ לי בנשמה אז לקחתי דף ועט והחלטתי לכתוב לך.
שתדע מה אני מרגישה.
שמחתי שאתה נהנה מכך, שקשה לי...
שמחתי שענית לי...
לא יכולה להתרכז יותר בעבודה. 3 הדקות הנוספות שהקצבת, אחרי שכבר חזרת והתחננתי שאני כבר לא יכולה, עומדות להסתיים ואני כבר ממש ממש לא יכולה יותר.
הולכת מהר לשירותים...
ופתאם המנקה של האיזור שירות מופיעה. אני נועלת את הדלת בבהלה.

אך קולך בטלפון מרגיע אותי
ועלי לבצע את מה שדרשת.

המכנסים מופשלות, יושבת על האסלה, הדלת פתוחה ואני מפחדת!
מפחדת שמישהו יכנס. שומעת את קולך המרטיב.
רוצה להשתחרר אבל עדיין לא, אתה מצווה.
קודם תיגעי בעצמך.
נוגעת ואני בהלם טוטאלי מכמות הרטיבות. חשבתי שהטמפון ספג הכל, אבל לא.
"תענגי את עצמך", "תלטפי את הדגדגן", "תחדירי אצבעות", אתה לוחש לי באוזן,
ושלוש אצבעות נכנסות בקלות, למרות שכבר יש לי טמפון בפנים.

נאנחת, גונחת ללא בושה ויודעת שאתה שומע אותי.
אבל השלפוחית לוחצת ולבסוף אתה מאשר לי להשתין.
אבל אני לא יכולה. לא מסוגלת.

הדלת פתוחה – והפחד שמישהו יכנס
ואתה באזני, גבר זר (?), המילים שלך מסיחות את דעתי
מנסה לשחרר ולא מצליחה...
חמש שניות של שקט
ולמזלי הזרם מתחיל.
להוראתך אני נוגעת בשתן שלא מפסיק לצאת,
זרם חמים ורטוב על האצבעות שלי.
אתה אומר לי לאונן, עם השתן, ואני מאוננת ומאוננת ומאוננת
והשטף לא מפסיק.
אתה מסוגל לשמוע את קול פגיעת השתן במים, אני יודעת את זה,
וזה רק מגרה אותי יותר ויותר.

תוך כדי האוננות, והגניחות שלי, אני מדמיינת, כמו שביקשת, אותך מולי, ממלא את פי.
אני על האסלה ואני מוצצת לך. הרטיבות לא נגמרת...

אחרי שסיימנו את השיחה נתתי לעצמי שלוש מכות חזקות בראש.
איזה דפוקה. מה אני עושה?!

יש לך כישוף עלי...

לפני 17 שנים. 7 בדצמבר 2006 בשעה 13:15

טונות של מתכונים לדברים טעימים: סופגניות, לביבות ומאכלי עדות משמינים לאללה........

=========================================


גוגוש - סופגניות רומניות (Gogosi)

רכיבים:
1 כוס חלב (או מים או יין לבן)
1/2 1 כפות חמאה
2 כוסות קמח
קורט מלח
3-4 ביצים
2-3 כפות סוכר
מיץ מ-1/2 לימון

שמן לטיגון עמוק

אבקת סוכר לבזיקה

אופן הכנה:
לחמם בסיר את החלב(או מים או יין) עם המלח והחמאה עד לרתיחה.
כשרותח - להוריד מהאש ולהוסיף קמח תוך בחישה מתמדת בכף עץ.

להחזיר לאש ולחמם על להבה נמוכה תוך בחישה עד אשר הבצק מתנתק מדפנות הסיר.

להניח כמה דקות להתקרר.

להוסיף מיץ לימון, סוכר וביצים - אחת בכל פעם - ולבחוש אחרי כל הוספה עד שהבצק הופך לעיסה חלקה שהיא לא נוזלית מדי אך גם לא נוקשה (לפעמים מספיקות רק 3 ביצים).

לחמם שמן לטיגון וכשהשמן חם, להטיל אליו כף מלאה בעיסה (כמה כפות אחת אחרי השנייה, כמובן) ולטגן עד שמזהיב (חום-בהיר).

לפזר אבקת סוכר בהגשה.

=========================================

ספינז' (סופגניות מרוקאיות) של נחל

רכיבים:
(30 - 40 סופגניות)

1 ק"ג קמח
60 גרם שמרים
4 - 3 1/2 כוסות מים פושרים
שמן לטיגון
דבש או אבקת סוכר לציפוי
1/2 כפית מלח

אופן הכנה:
מכינים בצק רך ומקציפים אותו ביד. מניחים לו לתפוח במשך שעתיים ומקציפים שוב.
מכינים סיר עם שמן לטיגון.טובלים את הידיים במים, לוקחים גוש בצק ,עושים בו חור, יוצרים מעין כעך ומכניסים לשמן עמוק חם. מזהיבים משני הצדדים וסופגים את עודף השמן בנייר. מפזרים אבקת סוכר או דבש לפי הטעם.

=========================================

סופגניות רולדין

רכיבים:
1 ק"ג קמח (רצוי כאמור להשתמש בקמח החדש עם המשפרים לסופגניות)
1/2 כוס סוכר
1 חבילת שמרים טריים (50-40 גר´)
1 כפית מלח
1/2 כוס שמן
2 ביצים
3-2 כוסות מים קרים מאוד

אופן הכנה:
מכניסים את כל המצרכים למיקסר. לשים עם וו הלישה במהירות איטית כ- 4 דקות ואחר כך מגבירים את המהירות לכ- 8-7 דקות. מתפיחים את הבצק בקערה מכוסה כ- 20 דקות. יוצרים מהבצק כדורים בגודל של קלמנטינה ושוב מתפיחים כחצי שעה עד שהכדורים תופחים בכ- 50%.
מחממים שמן לטמפרטורה של 180 מעלות (חום בינוני-גבוה) ומכניסים את הכדורים לתוך השמן עד שיצופו ולא יגעו האחד בשני. מטגנים כ- 3 שקות מכל צד ומעבירים למגבת נייר סופגת.

=========================================

דונאטס (סופגניה אמריקאית) של מיכל לוי

רכיבים:
(כמות: 16 יחידות)

1 כוס חלב חם (לא רותח) או מים
20 גרם שמרים
1 כוס סוכר
3 כוסות קמח
1 כפית מלח
3 ביצים
60 גרם חמאה (או מרגרינה) מומסת

לציפוי -
50 גרם אבקת סוכר
1 כף קינמון

אופן הכנה:
1. מערבבים בקערה קטנה את החלב, השמרים והסוכר.
שמים את הקמח, המלח, הביצים והחמאה בקערת
המערבל או על משטח העבודה ויוצרים גומה במרכז.
יוצקים את השמרים לתוך הגומה ולשים לבצק כ- 10 דקות.
משהים להתפחה כ- 40 דקות או עד שהבצק מכפיל את
נפחו.

2. מרדדים את הבצק על משטח מקומח לעלה בעובי 2 ס"מ.
קורצים בבצק עיגולים בעזרת כוס, ובמרכזם עיגולים קטנים
יותר, בעזרת כוסית קטנה, כך שיתקבלו טבעות בצק.
מניחים את הטבעות על משטח מקומח ומכסים במגבת.
משהים להתפחה כחצי שעה.

3. מחממים בסיר שמן לחום בינוני-גבוה (180 מעלות).
מכניסים לסיר כארבעה דונאטס בכל פעם (לפי גודל
הסיר), מזהיבים כשתי דקות מצד אחד והופכים לצד השני.
מוציאים מהשמן ומניחים על מגבות נייר לספיגת עודפי
השמן. מצננים מעט, מפזרים אבקת סוכר וקינמון ומגישים
חם.

=========================================

סופגניות עוואמה לבנוניות של רוני ונציה

רכיבים:

1 תפו"א מבושל, מסונן ומעוך למחית
25-30 גרם שמרים טריים (1/2 קטביה או שקית שימרית)
1 כפית סוכר
2 כוסות קמח
כ-1 כוס מים פושרים

שמן לטיגון עמוק

לסירופ:
4 כוסות סוכר
2 כוסות מים
1 כף מיץ לימון
1 כפית מי זהר (מי פריחת הדרים)

אופן הכנה:

להכנת הבצק:
אם משתמשים בקוביית שמרים ממיסים את השמרים עם 4 כפות מים וסוכר ומניחם בצד להתססה.

אם משתמשים ב"שימרית" - מדלגים על שלב ההתססה ומערבבים את השמרים עם שאר החומרים.

שמים בקערת מערבל את הקמח ומוסיפים את תערובת השמרים ומוסיפים לאט מים פושרים לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את מחית תפו"א ומערבלים 10-12 דקות במהירות בינונית לקבלת תערובת בצק רכה מאד, חלקה ואחידה.

מכסים את הקערה במגבת ומתפיחים כשעה עד שהבצק מכפיל את נפחו.

בינתיים מכינים את הסירופ:
ממיסים את הסוכר עם המים ומבשלים על אש בינונית תוך בחישה עד לסף רתיחה.
כשהסירופ רותח, מפסיקים לבחוש, מוסיפים את מיץ הלימון ומרתיחים עוד דקה-שתיים.
מצננים לטמפרטורת החדר ומוסיפים מי הדרים.
הסירופ חייב להיות צונן לגמרי בזמן השימוש אז יש לקררו.
מחממים שמן לטיגון עמוק.
בעזרת כפית צרים מהבצק כדורים קטנים ומטילים לשמן העמוק והחם.
מדי פעם טובלים את הכפית בשמן כדי למנוע מהתערובת להידבק לכפית.
מטגנים את הכדורים עד שהם מזהיבים מכל הצדדים. ומוציאים בכף מחוררת.
מספיגים על מגבת-נייר.
טובלים את הכדורים בסירופ הקר בעודם חמים, מוציאים ומגישים מייד.
סופגניות בולגריות ללא שמרים של הגב' ש. דורון

רכיבים:
(כמות: 20-25 סופגניות)

1 קמח אוסם תופח קטן
1/2 כוס סוכר
2 ביצים
2 שמנת חמוצה
2 כפיות תמצית וניל

שמן עמוק לטיגון הסופגניות

אופן הכנה:
מערבבים את כל החומרים (חוץ מהשמן). מחממים את השמן וכשהשמן מבעבע מנמיכים את הלהבה.
בעזרת 2 כפות: עם כף אחת לוקחים מהעיסה ובעזרת הכף השנייה דוחפים את העיסה לתור הסיר ומטגנים עד שזה מזהיב.

=========================================

סופגניות מהירות – חלביות

מצרכים:
¼ 1 כוסות קמח תופח
1 גביע לבן או אשל
1 ביצה
2 כפות גדושות סוכר
1 כפית תמצית רום
קורט מלח
קורט אבקת סודה לשתיה
ריבה למילוי
אבקת סוכר לזרייה
שמן לטיגון

אופן ההכנה:
לערבב בקערה את כל החומרים לסופגניות. לחמם שמן עמוק בסיר רחב ושטוח. לקחת כף גדושה מהבלילה ובעזרת כף נוספת החליקי לתוך השמן החם. מטגנים את הסופגניה משני צידיה. מוציאים את הסופגניה בעזרת כף מחוררת ומעבירים למגש מרופד בנייר סופג.
מזריקים ריבה לתך הסופגניות ובוזקים אבקת סוכר. מגישים חם.

=========================================

סופגניות – מתכון בסיסי

מצרכים:

(כמות כ- 20 יחידות)
40 גרם שמרים
4 כפות סוכר
כ- ½ 1 כוסות מים פושרים
4 כוסות קמח
4 חלמונים
4 כפות שמן
קליפת לימון או תפוז, מגוררת דק
כ- 2 כפות קוניאק
1 שקית סוכר וניל
קורט מלח
ריבה למלית
אבקת סוכר לזרייה
שמן לטיגון

אופן ההכנה:

שמים את השמרים בכוס. מוסיפים 1 כף סוכר (מן הכמות הכללית) ומכסים במים פושרים (מן הכמות הכללית). משהים לתסיסה כ- 10 דקות.
מנפים לקערה רחבה את הקמח. צרים גומה. יוצקים לגובה את השמרים התוססים.
מוסיפים את יתר המרכיבים. לשים ומעבדים היטב לבצק גמיש הנפרד מדפנות הקערה.
מקמחים קלות את פני הבצק. מכסים במגבת מטבח ומשהים בפינה חמימה להתפחה של כשעה.

מכאן יש 2 אופציות להמשך הכנת הסופגניות:

אופן א:
מקמחים קלות שטח עבודה. בעזרת מערוך מרדדים את הבצק לעלה גדול בעובי של כ- 2 ס"מ. קורצים עיגולים צפופים בעזרת כוס רגילה. משמנים קלות את פני הסופגניות, למניעת התייבשות ורצוי גם לכסות אותן ברדיד ניילון או בגליון נייר. השהי להתפחה נוספת כ- 20 דקות. בשבל זה הסופגניות מוכנות לטיגון.

אופן ב':
מקמחים קלות משטח עבודה. בעזרת מערוך מרדדים את הבצק לעלה גדול בעובי של כ- 1 ס"מ. מסמנים עיגולים צפופים בעזרת כוס רגילה, רק על מחצית שטח העלה. על כל עיגול שימי כפית שטוחה של ריבה. קפלי את הבצק כספר, כך שהעיגולים עם הריבה מתכסים במחצית עלה הבצק הריקה. מעל כל גבשושית ריבה קרצי עיגולים בכוס. שמני קלות את פני הסופגניות – רצוי לכסות אותן ברדיד ניילון או בגליון נייר – למניעת התייבשות.


יוצקים שמן לסיר רחב ושטוח בגובה של 5-4 ס"מ. מחממים את השמן. מקפידים על חום אחיד, בינוני, במשך הטיגון, למניעת השחמה מהירה מדי של הסופגניות.
לעיתים מתקבלות סופגניות נאות מבחוץ שתוכן בצקי, לא אפוי דיו – מטיגון מהיר מדי בשמן רותח.
מטגנים כל סופגניה משני צידיה. מעבירים את הסופגניות המוכנות למגש מרופד בנייר סופג. הגישי חם.

שיטות נוספות להחדרת הריבה:
1) ממלאים מזרק בעל פייה צרה וארוכה בריבה. מזריקים לתוך כל סופגניה מוכנה כמות קטנה של ריבה.
2) בוזקים על הסופגניות אבקת סוכר, רצוי מבעד למסננת דקה.

=========================================

סופגניות בכמות גדולה

מצרכים:

(כמות: כ- 45 יחידות)

50 גרם שמרים
½ כוס סוכר
1 ק"ג קמח
3-2 ביצים
קורט מלח
2 שקיות סוכר וניל
כ- 2 כפות קוניאק
קליפת לימון או תפוז, מגוררת דק
¾ כוס שמן או 100 גרם מרגרינה עם מלח, רכה
כ- ½ 2 כוסות מים פושרים
ריבה למלית
אבקת סוכר לזרייה
שמן לטיגון

אופן ההכנה:

שלבי ההכנה, המילוי והטיגון כמו במרשם הסופגניות הקודם.

=========================================

דונאטס עם רוויון

רכיבים:
2 ביצים גדולות
31/2 כוסות קמח
1 כוס רויון (לא להחליף בשמנת או חלב, כיוון שהרוויון גורם לתסיסה)
1 כוס סוכר
50 גר´ חמאה מומסת ללא מלח
1 כף אבקת אפייה
1/4 כפית אגוז מוסקט
1/4 כפית פלפל אנגלי גרוס
1 כפית מלח
אבקת סוכר או גלזורה לדונאט (המתכון בהמשך)
שמן צמחי לטיגון

אביזר לקריצת עוגיות עגולות

מכשיר להוצאת ליבת תפוח גדול (להשיג אצל גל, יבואן לציוד מטבחי בן גוריון 46 הרצליה), או כוסית קטנה לליקר ליצירת החור של הדונאט

אופן הכנה:
טורפים את הביצים עד שמתקבל קצף בצבע צהוב בהיר. מוסיפים את הסוכר בהדרגה, תוך
כדי ערבול. מוסיפים את הרוויון והחמאה המומסת.

בקערה נפרדת מנפים את הקמח עם המלח, אבקת האפייה, אגוז המוסקט והפלפל האנגלי.
מערבבים עם עיסת הביצים בעדינות, כדי לא לשבור את הקצף. מכסים ומכניסים למקרר
לחצי שעה מינימום, עד שעתיים.

מחממים בסיר את השמן לחום בינוני-גבוה (אם יש תרמומטר לשמן, להגיע ל00 19-).
מוציאים את הבצק מהמקרר ועורכים אותו על משטח מקומח לעובי של חצי ס"מ. קורצים עם
טבעת העוגיות עיגולים, ובאמצעם יוצרים חור בעזרת כוסית קטנה או מכשיר להוצאת ליבת
תפוח.

ברגע שהשמן חם, מכניסים את הבצק לשמן ומטגנים עד שצבעו נעשה זהוב. הופכים לעוד
דקה או שתיים. מוציאים מהשמן בעזרת כף מחוררת, ומניחים על נייר מגבת. בוזקים אבקת סוכר או טובלים בגלזורה.

* אפשר לטגן בזהירות גם את העגולים הקטנים שנשארו מהחור של הדונאט. הם מזהיבים
מהר יותר, ואין צורך להפוך אותם.

=========================================

סופגניות תפוח מבצק בירה

רכיבים:

2 כוסות קמח
1 כוס בירה קרלסברג
1 חלמון ביצה
קורט מלח
2 כפות סוכר
מעט מרגרינה מומסת
2 תפוחי עץ
מעט מיץ לימון
שמן
אבקת סוכר
סירופ מייפל

אופן הכנה:

לערבב את החומרים עד ליצירת בצק רך ולהמתין כשעה. לחתוך את התפוחים לפרוסות בעובי חצי ס"מ, ולהזליף על הפרוסות מיץ לימון. לטבול את פרוסות הפרי בבצק ולטגן בשמן עמוק. להגיש בתוספת אבקת סוכר וסירופ מייפל.

=========================================
=========================================
=========================================

מילוי לסופגניות

שמנת מתוקה למילוי סופגניות

רכיבים:

1/2 כוס סוכר
1 חבילה שמנת מתוקה
1/2 כוס פודינג אינסטנט וניל (אפשר שוקולד)

אופן הכנה:

מקציפים שמנת מתוקה עם הפודינג והסוכר ומזריקים לסופגניה כשהיא קרה

=========================================
=========================================
=========================================

ציפוי לסופגניות

ציפוי שוקולד לסופגניות

רכיבים:

200 גר´ שוקולד מריר שבור לקוביות
1/2 כוס שמנת מתוקה או חלב

אופן הכנה:

מרתיחים את השמנת המתוקה או החלב. מוסיפים את קוביות השוקולד.
ממתינים כ- 40-30 שניות ומערבבים עד שמתקבל מרקם חלק. טובלים צד אחד של הסופגניות ברוטב ומניחים בצד עד שהציפוי מתקשה.

=========================================

ציפוי סוכר מזוגג

רכיבים:

100 ג"ר אבקת סוכר
2 כפות מים חמים
וכמה טיפות מיץ לימון

אופן ההכנה:

לערבב עד לקבלת תערובת לבנה ולמרוח/לטבול את הסופגניה.

=========================================

ציפוי שוקולד לבן מומס

להמיס 100 גרם שוקולד על אדים ולטבול את צידה של הסופגניה.

=========================================

גלזורות לדונאטס

גלזורה בסיסית:
מערבבים 1 כוס אבקת סוכר עם 4 כפיות חלב ו3-2- טיפות וניל או תמצית שקדים.

גלזורת לימון:
מערבבים 2 כוסות אבקת סוכר עם 2 כפות חלב,1 כפית גרידת לימון ו1- כף מיץ לימון

גלזורת תפוז:
משתמשים באותם חומרים כמו בגלזורת הלימון, אך המיץ והגרידה של תפוז.

גלזורת שוקולד:
ממיסים 100 גר´ שוקולד מריר בסיר כפול על מים. בסיר קטן נפרד מרתיחים 1/3 כוס
סוכר, קמצוץ מלח ו1/4- כוס מים, עד שהסוכר נמס. מוסיפים את השוקולד המומס
ומערבבים היטב.

=========================================

עוגיות

יו-יו של אוולין קרטובסקי

רכיבים:

4 ביצים
8 כפות סוכר
5 כפות שמן
מעט קליפות תפוזים
1.5 אבקת אפייה (אחת וחצי שקיות)
1 וניל (שקית אחת)
קמח (כמעט ק"ג)
כוס מיץ תפוזים
שומשום

אופן הכנה:
לשים את כל המרכיבים (פרט לשומשום) בקערה וללוש עד שנוצר בצק רך. לקחת חתיכת בצק קטנה, לגלגל אותה, לחבר בקצוות, וליצור טבעת. לעשות טבעות כאלה עם כל הבצק, להוסיף את השומשום לכל טבעת, ולטגן אותן בשמן עמוק על אש נמוכה, עד להזהבה (עד שזה מוכן). לאחר מכן לטבול בדבש, ולאכול.
לא לשים במקרר.
כדאי לכסות בניילון נצמד, כדי שלא יתייבש.

=========================================

מקרוט

רכיבים:

לבצק -
1 ק"ג סולת
כוס וחצי שמן זית
רבע כוס סוכר
1 ביצה
1 כפית אבקת אפיה
1 כפית וניל
1 כוס מיץ תפוזים

למילוי -
קופסת תמרים
כפית קינמון
אגוזים

אופן הכנה:

הכנת הבצק -
מערבבים את כל המרכיבים

הכנת המילוי -
מרככים את התמרים במחבת, ומוסיפים כפית קינמון ואגוזים

הכנת העוגיות -
לוקחים חתיכה מתערובת הבצק מוסיפים מים ומשטיחים.
מהתמרים נוצרת מעין נקניקיה, ושמים על הבצק ועוטפים.
חותכים לפרוסות של 3 ס"מ בערך, ואופים בתנור .אחרי האפייה טובלים בדבש

=========================================

עוגיות סולת של אריק שרף

רכיבים:

1 1/3 כוסות סולת
2 כוסות קמח רגיל
2 שקיות אבקת אפיה
1 1/2 כוסות מים
3/4 כוס שמן
100 גרם מרגרינה

מלית:
2 כוסות שקדים קצוצים
1/2 כפית קינמון
2 כפות סוכר
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
3 כפות שומשום

סירופ:
2 כוסות סוכר
1 כוס מים
1 כף מיץ לימון

אופן הכנה:

1) לערבב בקערה סולת קמח ואבקת אפיה

2) להרתיח מים שמן ומרגרינה ולצקת על החומרים היבשים בקערה וללוש היטב לבצק.

3) 1/3 מהבצק ישמש לריפוד תבנית אפייה עליו תפוזר תערובת המלית.

4) לכסות בשאר הבצק את המלית ולזרות עליו שומשום.

5) לחתוך את הבצק למעויינים ולקשט כל מעויין בשקד.
לחמם תנור לחום בינוני ולאפות עד לקבלת גוון זהוב.

6) לבשל כחצי שעה את הסירופ בסיר גלוי ולצנן לטמפ. החדר

7) לאחר כשעת אפיה להוציא את העוגיות האפויות מהתנור ולצקת עליהן מיד את הסירופ.

=========================================

שושנות / דבלה או מנקוטי של פסקל פרץ-רובין

רכיבים:

(כמות: 35 שושנות)

4 ביצים
3 כוסות קמח (350 גרם)
קורט סודה לשתייה
¾ כוס עמילן תירס (50 גרם)
1 כפית תמצית וניל
שמן לטיגון

לסירופ –
½ 1 כוסות מים
1 כוס סוכר
3-2 כפות מיץ לימון

אופן ההכנה:

1) מנפים את הקמח, שמים את הביצים בתוך קערה רחבה, מוסיפים תוך כדי בחישה את הסודה לשתיה ואת הווניל, בוחשים היטב. מוסיפים בהדרגה את הקמח ומקפים פנימה עד שהבצק אחיד, עדין וחלק (אם הבצק נוקשה מדי, יש להוסיף כ- ½ כוס מים בהדרגה – לפי הצורך). לשים את הבצק היטב עד שיהיה רך ואחיד. מחלקים את הבצק לשלושה חלקים.
2) מקמחים היטב משטח עבודה בעמילן תירס (קורנפלור) ומרדדים חלק אחד משלושת החלקים לעלה דק בעובי של ½ ס"מ. באותו אופן מרדדים את שני החלקים הנותרים.
3) חותכים את עלי הבצק לרצועות ברוחב של ½ 2 ס"מ. מחממים את השמן בסיר עמוק ומנמיכים את הלהבה לבינונית.
4) נוטלים אחת מרצועות הבצק וכורכים אותה סביב החלק הרחב של כף מתכת בצורה רופפת. מכניסים את הכף עם הבצק הכרוך עליה לתוך השמן החם. תוך לחיצת הכף אל חלקו התחתון של הבצק. מחזיקים באחיזה יציבה בתוך השמן החם במשך דקה,ואז נפתחת השושנה ואפשר לשלוף מתוכה את הכף בעדינות. מטגנים עד לגוון זהבהב משני הצדדים.
5) מבשלים על גבי להבה בינונית את הסוכר, המים ומיץ הלימון, כ- 25 דקות, עד שיתקבל סירופ צמיג. מנמיכים את הלהבה לנמוכה מאוד.
6) מבשלים את השושנות המטוגנות בתוך הסירופ כ- 3-2 דקות, בזהירות, שלא לשבור אותן.
7) אם הסירופ מתקשה מעט, מוסיפים כ- 3-2 כפות מים.

=========================================

צ'אק צ'אק - בצקניות בצק בסירופ דבש מקזחסטן

רכיבים:

4 כוסות קמח
1/4 כוס חלב
2 כפות סוכר
7 ביצים
2 כוסות שמן או חמאה מומסת
200 גרם דבש
אגוזי מלך אגוזי לוז ושקדים קלויים

אופן הכנה:

1. מערבבים את הקמח, החלב, כף מהסוכר והביצים בקערה גדולה, עד שנוצר בצק.

2. יוצרים מהבצק גלילים דקים בעובי של כחצי ס"מ ופורסים כל גליל ל"מטבעות". מחממים את החמאה או השמן בסיר ומטגנים עד להזהבה.

3. מבשלים את הדבש על להבה נמוכה, מוסיפים את כף הסוכר שנותרה וממיסים לאט עד שנוצר סירופ סמיך מאוד.

4. יוצקים את הסירופ מעל לבצק המטוגן, מוסיפים אגוזים ושקדים, משהים כשעה ומגישים קר.

=========================================

ממתקים

ממתק חבושים עירקי (לוזינה) של פסקל פרץ-רובין

רכיבים:

(25- חתיכות)

1 ק"ג חבושים
1 ק"ג סוכר
1 כפית קינמון
1/2 כוס אגוזי מלך קצוצים
1 1/2 כוסות פתיתי קוקוס
נייר פרגמנט לאפייה

אופן הכנה:
מנקים היטב את החבושים, מסננים את הליבה וחותכים לרבעים. מניחים בסיר רחב,
יוצקים מים עד כדי כיסוי, ומבשלים כחצי שעה. מסננים את המים, וקולפים את הקליפה.
מרסקים את החבושים במגררת גסה, ומניחים בסיר רחב וגדול.

מוסיפים את הסוכר והקינמון. מניחים על להבה נמוכה, ומבשלים כ30- דקות. בוחשים
מדי פעם על מנת למנוע את חריכת התבשיל, וממשיכים לבשל כשעה וחצי נוספות עד לקבלת
עיסה צמיגית אך לא נוזלית. הלוזינה מוכנה כאשר בעת הבחישה רואים בבירור את תחתית
הסיר.

מוסיפים את האגוזים ומערבבים. מרפדים תבנית אפייה בנייר האפייה, ובוזקים כמות של
פתיתי קוקוס. יוצקים מעל את עיסת החבושים, משטחים היטב ובוזקים מעל את יתר פתיתי
הקוקוס. חותכים למעויינים או לריבועים, ושומרים במקרר כ5- שעות קודם להגשה.

=========================================

"סוהן דבש" ממתק דבש פרסי של מהין שרגא

רכיבים:

150 גרם סוכר
150 גרם שקדים
150 גרם דבש
50 גרם חמאה מומסת
קורט זעפרן -לא הכרחי

אופן הכנה:

משרים את השקדים במים חמים למשך חצי שעה.לאחר מכם מקלפים את קליפת השקדים(בידיים), מפרידים בין שני חצאי השקד וחותכים כל חלק לאורכו למקלות דקים.
משאירים מעט שקדים חתוכים לקישוט בסוף.

שמים את הסוכר והדבש בסיר קטן על האש ומערבבים היטב. לאחר ערבוב זה מוסיפים את השקדים החתוכים לסיר ומערבבים היטב עד שהתערובת מקבלת גוון זהוב.

שמים בקערה חצי כפית מים רותחים וקורט זעפרן. מערבבים היטב ומוסיפים את הזעפרן המעוך לתוך הסיר. מערבבים היטב.

מוזגים כפית מהתערובת על מגש. אם התערובת מתקשה במהירות זהו סימן שהתערובת מוכנה וניתן להסיר את הסיר מהאש.

מוזגים בעזרת כפית את התערובת לתוך תבניות קטנות (מאוד) חסינות אש. מיד מוסיפים על כל אחד מהתבניות שקדים קצוצים לקישוט ומניחים לתבניות להצטנן.
לאחר מכן ה´סוהן´ מוכן להגשה.

אפשרות נוספת לצינון התערובת היא:
בעזרת כפית מוזגים כל פעם מעט מהתערובת על מגש במרחק מה אחד מהשני, מוסיפים את השקדים מעל לקישוט ומחכים לצינון. מקלפים מהמגש ומגישים.

=========================================

לביבות

לביבות אורז ממולאות בגבינת רוקפור ואגוזים של חנוך בר-שלום

רכיבים:

חומרים ל-20 לביבות
600 גרם אורז מבושל וקר
1 ביצה
2 כפות פירורי לחם
1 כף קמח
6 כפות מים

החומרים למילוי 1
150 גרם גבינת רוקפור מגוררת
50 גרם גבינת מוצרלה מגוררת
50 גרם אגוזים קלויים, קצוצים גס

חומרים למילוי 2
250 גרם גבינת עיזים רכה
3 כפות נענע טרייה קצוצה

החומרים לציפוי
2 ביצים טרופות
200 גרם פירורי לחם מעורבים עם 5 כפות שומשום
שמן לטיגון

אופן הכנה:

מערבבים היטב את האורז, ביצה, פירורי לחם, קמח, מים עד שהתערובת אחידה ומעבירים למקרר למשך שעתיים

מערבבים היטב את חומרי המילוי
מוצאים את תערובת האורז מהמקרר ומערבבים - התערובת אמורה להיות רכה אחידה, ונוחה לעיצוב.
מרטיבים את הידים במים קרים לוקחים גוש קטן כ-35-30 גרם מתערובת האורז ומניחים בכף יד שמאל .
בעזרת אצבעות יד ימין מהדקים את התערובת לכף היד כך שהמעטפת תהיה דקה ככל האפשר - כמו בקובה. מניחים במרכז מעט מהמילוי כ-10-15 גרם, מקפלים בעזרת האצבעות את הקצוות מעל המילוי עד שיהיה מכוסה לגמרי. אם חסר מוסיפים מעט אורז ומניחים בצד.
ממשיכים באותה הצורה עם שאר החומרים, טובלים את הקציצות בביצים הטרופות ופירורי הלחם ומטגנים בשמן עמוק עד שיזהיב. אפשר להגיש על מצע של עשבי תבלין עם פירות טריים.
לביבות בטטה של 'אורנה ואלה'

רכיבים:

ללביבות:

1 ק"ג בטטות קלופות
1-1/2 כף רוטב סויה משובח
¾ כוס קמח (או יותר, לפי הצורך)
½ כפית מלח
קורט פלפל שחור, טחון טרי
חמאה לטיגון

לרוטב:
1 מכל שמנת חמוצה
2 כפות מיונז
מלח ופלפל שחור, טחון טרי
עירית קצוצה, לפי הטעם

אופן הכנה:

1) מבשלים את הבטטות במים, עד שהן מתרככות. מסננים ומקררים.
2) מועכים את הבטטות, מוסיפים סויה, קמח, מלח ופלפל. מערבבים עד לקבלת תערובת
אחידה.
3) צרים לביבות ומטגנים במחבת טפלון שטוחה במעט חמאה, על אש נמוכה.
4) מערבבים את חומרי הרוטב, טועמים ומתקנים תיבול.
5) מגישים את הלביבות חמות, עם הרוטב בצד.

=========================================

לביבות בטטה ותפוחי-עץ

רכיבים:

2 בטטות חתוכות ומבושלות עד לריכוך
2 תפוחי עץ "גרנד" מקולפים ומגוררים
2 כפיות מיץ לימון טרי
1/3 כוס סוכר חום דמררה
2 כפות שמנת חמוצה
1 ביצה
1/2 כוס פירורי לחם (אבל אפשר יותר לפי טעם אישי וסמיכות בלילה רצויה)
1/3 כוס אגוזי פקאן או מלך קצוצים
1 כפית קינמון טחון
קורט ציפורן טחון

להגשה: שמנת חמוצה

אופן הכנה:

מסננים היטב את הבטטה המבושלת מהנוזלים כמה דקות.
מועכים ומערבבים עם שאר המצרכים עד שנוצרת תערובת אחידה וסמיכה.
מחממים שמן או חמאה במחבת ובעזרת כף מניחים במחבת תלוליות של עיסה ומשטחים מעט.
מטגנים כמה דקות מכל צד ומגישים פושר עם שמנת חמוצה מעל.

=========================================

לביבות גבינה של zambia

רכיבים:
ביצה
חצי כוס קמח
250 גרם גבינה לבנה 9%
3 כפות סוכר
מעט קינמון
מעט גרידת לימון
חמאה לטיגון
שמנת חמוצה

אופן הכנה:
מערבבים היטב את כל החומרים מלבד השמנת החמוצה ומוודאים שאין גושי קמח.
ממיסים במחבת חמאה וכשהיא מתחילה להתחמם ולהקציף יוצקים לתוכה כפות מתערובת הגבינה.מטגנים על אש בינונית משני הצדדים, עד שהלביבות שחומות ומוצקות.
מוסיפים חמאה לטיגון על פי הצורך.מגישים חם או קר עם שמנת חמוצה

=========================================

לביבות בצל הודיות

רכיבים:

(10 סועדים - כ- 20 לביבות)

2 בצלים גדולים מקולפים
1/2 1 כוסות קמח
1/2 כוסות קמח אורז או קרונפלור (עמילן תירס)
1 כפית אבקת כורכום
2 כפיות כמון טחון
1 כפית תערובת תבלינים "גארם מסלה"
מלח
1 כוסות מים
שמן לטיגון עמוק

אופן הכנה:

מערבבים בקערה את הקמח, קמח האורז, התבלינים והמלח. מוסיפים את המים, בהדרגה ותוך ערבוב, עד שנוצרת בלילה סמיכה (יתכן שלא יהיה צורך בכל כמות המים.)
חותכים את הבצלים לרצועות דקות וארוכות. מוסיפים את רצועות הבצל לבלילה ומערבבים עד שכל הרצועות מתכסות בבלילה.
מחממים את השמן בסיר, על להבה בינונית. מכניסים לתוכו כפות גדושות מהתערובת ומטגנים עד שהלביבות מזהיבות משני הצדדים.
מוציאים מהשמן ומניחים על מגבות נייר סופג. מגישים חם.

=========================================

לביבות דלורית

רכיבים:

(מס' מנות 20)
3 דלוריות בינוניות.
4 ביצים.
חצי מיכל שמנת מתוקה (125 מ"ל).
6 כפות קמח.
שמן לטיגון.
מלח ופלפל.

אופן הכנה:

קולפים את הדלוריות וחותכים לקוביות. מבשלים במים עד לריכוך. מסננים ומרסקים כמו פירה.
שמים במסננת להוצאת הנוזלים (לגמרי).מוסיפים את יתר החומרים למעט השמן.
יוצרים בעזרת כף לביבה ומטגנים משני הצדדים.
לביבות גבינה מתובלות

רכיבים:

1 חבילת ריקוטה (אורדה)
2 ביצים
2 כפות קמח
2 בצלים ירוקים, חלק ירוק ולבן, קצוצים דק
2 כפות פטרוזיליה קצוצה
2 כפות ריחן קצוץ
2 כפות צלפים מנוקזים
כפית מלח
קורט פלפל שחור
שמן לטיגון

אופן הכנה:

מפוררים את הגבינה בעזרת מזלג. מוסיפים את הקמח, הבצל, הפטרוזיליה, הריחן והצלפים. מתבלים במלח ובפלפל. מערבבים עד שהתערובת אחידה. אפשר להכין עד שלב זה מראש.
לפני ההגשה מחממים במחבת את השמן בעומק 1-3 ס"מ. יוצרים לביבות בעזרת כפית גדושה ומורידים אל השמן החם בכפית שנייה.
מטגנים רק מספר לביבות בפעם אחת והופכים מצד לצד עד שיזהיבו.
מניחים על מגבת נייר לספיגת עודף השומן ומגישים חם.

=========================================

לביבות שקדים

רכיבים:

300 גר' שקדים - טוחנים במעבד מזון
2 בצל
2 גזר לרסק בפומפיה
4-3 שיני שום
1 ביצה
1/2 חבילת פטרוזיליה קצוצה
50 גר' קמח מלא
2 כפות פירורי לחם
1 סלרי- עלים
מלח, פלפל שחור ומעט כמון

אופן הכנה:

שמים את כל הירקות במעבד מזון ,מרסקים עד שהכל קצוץ, ואז להוסיף קמח, פירורי לחם, מלח, פלפל וביצה .מכינים קציצות, ומטגנים טיגון קל בשמן חמניות.
לביבות גזר ותפוחי עץ של איילת לטוביץ

רכיבים:

6 גזרים גדולים
2 תפוחי עץ חמוצים
1 בצל גדול פרוס דק
50 גר' חמאה
1 כפית בהרט\ קינמון
2 כפיות סוכר
1 ביצה
2 חלמוני ביצה
½ כוס קמח
2 כפות שמנת מתוקה
שמן לטיגון

אופן הכנה:

קולפים את הגזרים ומבשלים במים עד שיתרככו קלות. מגררים בפומפייה על הצד הדק. קולפים את תפוחי העץ ומגררים בצד העבה של הפומפייה.
ממיסים את החמאה במחבת ומזהיבים את הבצל קלות. מוסיפים את הגזר, התפוחים והבהרט וממשיכים לבשל שתי דקות תוך כדי ערבוב.
מסננים את התערובת מהשומן. מוסיפים את הסוכר, הביצים, הקמח, השמנת המתוקה וקורט מלח.
מחממים את השמן במחבת. מחליקים בזהירות כפות מהתערובת לתוך השמן. מזהיבים משני הצדדים.
מגישים עם פלחי לימון ואבקת סוכר.

=========================================

לטקעס (לביבות תפוחי אדמה)

רכיבים:

1 ק"ג תפוחי אדמה קלופים
חצי כוס קמח
3 ביצים
מלח, פלפל שחור טחון טרי

אופן הכנה:

מגררים את תפוחי האדמה בפומפייה גסה. סוחטים ומניחים בקערה. מוסיפים לקערה את קמח, מלח, פלפל וביצים. מערבבים. שמים מעט שמן במחבת וכשהוא חם מניחים במחבת כף גדושה מהתערובת, מועכים מעט לכדי לביבה שטוחה. מטגנים כמה דקות עד שהצד התחתון משחים יפה. הופכים בזהירות ומטגנים גם מהצד השני. מניחים על נייר סופג.

=========================================

לביבות תירס של "אוכל"

רכיבים:

(6 סועדים)

3 כוסות תירס משומר או תירס קפוא
3 יחידות ביצים
50 גרם גבינה צהובה מגורדת (לא הכרחי)
1 כוס שמן לטיגון
1/2 כפית מלח
קורט פלפל
6 כפות קמח תופח

אופן הכנה:

* אם משתמשים בתירס קפוא, מפשירים אותו לפני ההכנה ומסננים
מנוזלים מיותרים.

.1 טורפים את הביצים בקערה, ומוסיפים, תוך כדי טריפה
ובהדרגה את הקמח. מערבבים עד שנוצרת בלילה אחידה
ללא גושים.
.2 מוסיפים לבלילה את הגבינה הצהובה, התירס, והתבלינים
ומערבבים היטב.
.3 מחממים מעט מהשמן במחבת. יוצקים כפות גדושות
מהבלילה למחבת. מטגנים כמה לביבות מדי פעם
ומוסיפים שמן במידת הצורך.
.4 מגישים חם או בטמפרטורת החדר.

* אפשר להוסיף לתערובת גם מעט בצל מטוגן

=========================================

פאפאנאש מטוגן - לביבות גבינה רומניות של שיגריס

רכיבים:

2 חבילות גבינת ``טוב טעם``
2-3 ביצים,
2 כפות קמח רגיל
1/2 כוס סוכר
1 כפית גרידת לימון או תפוז
1 כפית תמצית וניל.

אופן הכנה:

לוקחים 2 חבילות גבינת ``טוב טעם`` ומערבבים עם 2-3 ביצים, 2 כפות קמח רגיל, 1/2 כוס סוכר, גרידת לימון ותמצית וניל.
מטגנים בשמן משני הצדדים ויוצא מדהים.
מספיגים את השמן ושמים במרכז כל לביבה ריבת תות או דובדבנים חמוצים (יש במרכולים ריבות מרומניה פשוט מעולות !!!) ועליה שמנת חמוצה.

לפני 17 שנים. 29 בנובמבר 2006 בשעה 14:59

במסגרת הפינה: "כתיבה במחשכים", מוגש לכם סיפור נוסף של שפחה שהתחילה קשר עם דום, מתה לספר לכם עליו, אבל מפחדת להתגלות בגלל קשרי העבר שלה.

אנא קבלו את ....סיפורה של StoreSlave
(אל תחפשו. אני המצאתי את הכינוי, תבינו תיכף למה).

היא תשמח לקבל דעות (חיוביות), ביקורות (תומכות) והערות (עדינות)

=============================

קשר חדש ישן שנרקם לו.
הכל כל כך חדש ומרגש אך עם זאת מפחיד ומאיים.
לאחר תקופת חיזור ארוכה (ככה ראיתי שהוא קרא לזה פעם) החלטנו לקפוץ למים.
אמנם לרדודים, אך הם עדין קרים...

אני משוועת לשליטה. מפנטזת על קול הקטיפה שלך באוזני.
מחלק לי הוראות, מצווה בקול תקיף.
רציתי להתקדם לאט יותר. בכל זאת אני חדשה בעולם הזה, חסרת ניסיון, ולא ציפיתי לזה כל כך מוקדם
אך לוח הזמנים אינו שלי עוד.
בהפתעה גמורה הוא הורה לי לצאת לשירותים שבחצר, להוריד תחתונים ולשוב למקומי.
בקשה כל כך בנאלית שקיבלתי משולטים בעבר,
אך הפעם זה אחרת לחלוטין.
הפעם זה לא מרגיש סתמי.
הפעם זה כל כך מרטיב...

הסלולרי באוזניי והקול שלך מעביר בי צמרמורות.
הרוכסן נפתח כפי שדרשת, האצבעות מוכנסות לבקשתך. מזל שאין קונים בחנות עכשיו. אני מציצה לעבר הדלת, לראות אם מישהו עומד להיכנס. מזל שיש שמש כך שהעוברים והשבים לא יכולים כל כך לראות מה קורה פה בפנים.
כל כך מפחדת, אולי בעלת החנות תרד מהגלריה, איפה שהמשרד שלה, או בעלה ירד לבנק.
אך התאווה מעבירה אותי על דעתי.
לאיפה אתה מוביל אותי? איך מילה אחת שלך ואני נוזלת כולי?

אתה מצווה שאגש למקום פרטי יותר. שאסתכל על עצמי במראה.
נכנסת לתא מדידה, רואה את עצמי מיוחמת ממלותיך. נוגעת בעצמי וטועמת את עצמי לבקשתך.
מתיר לי ללכת לשירותים. מודיעה לבעלת החנות שאני יוצאת לשירותים, היא שמה עין עם המצלמה של הדלת.
נכנסת לתא השירותים, כאן אני מרגישה בטוחה יותר
והמכנסים מורדות.
נעמדת כפי שציוות ומבצעת את שאמרת.
האצבעות נכנסות לתוכי, משחקות, מכאיבות.
והקול הזה באוזן לא מרפה. החששות עולות בי כל הזמן אך התאווה מעוורת אותי.
הצורך הזה שבוער בי להיות מובלת, להיות נשלטת...

אני עומדת ערומה מהמותניים ומטה והוא מצווה עלי להעמיד רגל אחת על האסלה ולהישען על הקיר.
אני נוגעת בעצמי לבקשתו. האצבעות מסתובבות סביב הדגדגן. צובטות אותו.
אני מחדירה אצבע, ועוד אחת, ועוד אחת.
הוא דורש שהצליף בעצמי.
"בכוס?" אני שואלת,
והוא בטון מזלזל אומר שכן.
הזלזול הזה גורם לי להרגיש טיפשה ומטומטמת.
איך אני כל כך סוטה שזה מגרה אותי?
בתקיפות רבה הוא מורה לי להכות את עצמי שוב ושוב כך שיוכל לשמוע.
אני מכה וזועקת וגונחת בו זמנית,
חוששת שמישהו יעבור בחצר הקטנה, השירותים משותפים לכל החנויות, וישמע אותי
אך אני מבצעת
ומרגישה את עצמי בוערת.
"תחדירי אצבע לתחת".
הוא מכיר אותי. יודע שמשהו קינקי שכזה רק מגרה אותי עוד יותר.
האפרכסת נשענת על הכתף ושתי הידיים שלי יוצאות לפעולה. דורש שאפתח את עצמי למענו.
אני פעורה ומטפטפת, בתנוחה המוזרה הזו,
בטח נראית בלתי אטרקטיבית בעליל,
ואני שומעת את קולו וגונחת, ומרטיבה, ונאנחת.
הלוואי ויכולתי לגמור למענו
אבל חייבת לחזור
מחכה לטלפון הבא ממנו...

לפני 18 שנים. 13 בנובמבר 2006 בשעה 21:16

"כך ניצלתי בעור שיניי ממוות מהיר"
כותרת מרשימה, לא?
ראיתם חדשות הערב?
אז אני הייתי כמעט במרכז של ענן הגז הכמעט קטלני שהיה בת"א.
אז מעשה שהיה, כך היה....

יצאתי היום אחה"צ הביתה, אך נאלצתי, מפאת היותי עבד היי טק, לחזור לעבודה.
אני נוסע לי לאיטי ב-80 קמ"ש ליד העבודה בת"א, רואה מלא משטרות ברחוב הראשי, אבל מתעלם מהם כדרכי בקודש.
יש איזה סטטוס קוו בינינו. אני לא מפריע להם לעצור סוחרי סמים, נשים וסוסים, הם נותנים לי לנסוע מהר כי אני נראה כמו בחור טוב ולא איזה סוחר סמים, נשים או סוסים.

קיצר, נכנס לחניה, השומר לא אומר כלום,
עולה במעלית, החברה ריקה, שזה טיפה מוזר, והשומר בכניסה איננו - אולי בסיור.
יושב לעבוד, אוכל איזה סנדביץ' טוב (עבדים עבדים, אבל מביאים לפה ארוחת ערב למי שעובד מאוחר!)
ופתאום בכריזה של כל הבנין:
המשטרה מודיעה שצריך לפנות דחוף את הבנין.

עושה חישוב מהיר
וממשיך לאכול. למה?
1. כי אם למות, אז על בטן מלאה
2. ואם אני אשרוד - שיהיה לי כוח לרוץ.
2.ב ואם כבר נלכדים מתחת להריסות בנין, מי יודע מתי יבואו לחלץ אותי? עדיף לחכות על בטן מלאה. שמעתי שאם אין לך ביטוח הריסות משלים פלוס, לא מחלצים אותך כזה מהר.
מה שבטוח חיבקתי את הלפטופ, כי אם בהריסות, שיהיה טטריס כשאני מחכה למחלצים.

המשכתי לאכול, ואז עוד פעם מפריעים לי.
טוב, הבנתי. כנראה הם ממש רציניים. וגם גמרתי לאכול, אז הסתדר לי טוב.
יורד ללובי, שני שומרים שם
"מה איתכם?"
"אנחנו חייבים להשאר"
עלק טרומפלדורים נהיו לי פה. שומרים על בנין ריק.
"טוב לאן מתפנים?"
"לא יודעים"
"מה קרה?"
"יש דליפת גז."
סניף מהיר של האויר לא מביא לשום תוצאות.
מצד שני, כלב גז אני לא.

יצאתי לרחוב הראשי. לשבת בקופי בין, יש שם אינטרנט אלחוטי, לעבוד קצת. הרי בשביל זה גררתי את עצמותיי הזקנות לכאן, ושום גז לא יעצור אותי.
הקופי בין סגור, הפאב האירי לידו בתהליכי סגירה.
ברמנית חמודה אומרת שהם סוגרים כי משאית שהתהפכה ברחובונצ'יק שנמצא מטר מאיתנו, דלפה חומר כימי או גז.
אז מצד אחד - אין משטרה
אבל מצד שני - כל האיזור סגור
ומצד שלישי - המכוניות ממשיכות לנוע על הכביש, מטר מאיזור הדליפה
אך מצד רביעי - הם עם חלונות סגורים, עוברים פה לשניה. אנחנו פה בלב איזור הכמעט אסון...
שקלתי להכנס לפאב, אם למות אז לפחות עם חיוך, אבל הם טענו בתוקף שסגור.
מממ...אולי בכל זאת כדאי ללכת מפה.
צועד לרחוב ליד - מקס ברנר סגור, ארומה סגור...המשטרה אשכרה סגרה רחובות שלמים, רק אני וענן הגז הקטלני שם.

האם הצריבה הקלה בעיניי זה בגלל שענן הגז הקטלני מצא אותי סוף כל סוף?
או שזה רק מחסור חמור בחיבור לאינטרנט שגורם לי כך לדמוע?

האם הצריחה ששמעתי הייתה גסיסתו של עובר אורח תמים כמוני, נאבק לקחת את הנשימה האחרונה לריאותיו המעונות, המלאות בחומר כימי מוזר הממיס אותן לג'לי אדום,
אם שמא זו צריחת שמחה של איזה מסומם שמצא קרטון ריק לישון בו הלילה?

אחוז חרדה המשכתי ללכת, אך בסוף התיישבתי במרחק שהערכתי כבטוח.
וגם כי הסנדביץ' שבתוכי הכביד על מנוסתי המבוהלת.

רבע שעה, ופתאום מלא מכבי אש יוצאים מאיזור האסון.
טלפון לשומר...הוא עונה, אולי ברגעיו האחרונים, איזה נאמנים אנשים לעבודה?
הוא עושה בירורים...האזעקה בוטלה...אפשר לחזור.

וכך, גבירותיי ורבותיי, ניצלתי בעור שיניי ממוות מהיר...
מה לא מרשים? מה רציתם? לכו...צמאי דם שכמותכם. מקוששי ריגושים זולים, חולי סנסציות בפרוטה. אדם עומד על פי תהום
(לא ונוס, לא תהום שלך. תרגע.
לא, נו! לא עמדתי לה על הפה. נשבע לך. נראה לך שאני יכול לעמוד על הפה של מישהו מבלי שהוא יגיע לאיכסילוב?),
איפה הייתי? אה, כן. אדם עומד על פי תהום, רק הוא ולפטופו עימו, וזה מה שיש לכם להגיד?

תודה. קצת כבוד.

את התרומות נא להעביר לחשבון בשוויץ.
אני מתחייב שהכסף ישמש לקוצב לב, לשוט חדש ויפה ולנופש התרגעות מהמתח הנורא בספא ידוע בהרי הכרמל,
או למצבה ממש יפה אם קוצב הלב יפסיק לפעול. הכל היום עושים בסין, וזה מתקלקל נורא מהר. גם קוצבי לב.

בתודה מראש,
דום נולד (מחדש)
Whip

לפני 18 שנים. 15 באוקטובר 2006 בשעה 14:42

שלום לקוראיי הנאמנים וגם לאלה שסתם נחתו פה לרגע 😄

לאחר פרסום הפנטזיה של אושה ופרסום המפגש של הדומית מהפוסט הקודם, התברר לי כי קיימת דרישה של חלק מחברי הקהילה לפרסם דברים בשושו...על משקל ללכת עם ולהרגיש בלי.
אז נכון שאפשר לפתוח ניק חדש, אבל זה כאב ראש.
יותר פשוט לשלוח ל-Whip!
אז כן, הנה עוד סיפור של מתחלפת בסימן שאלה (לא, לא ניק. כינוי למישהי מפה)
שרוצה לשתף בחוויות, לשמוע דעתכם, אבל בלי להחשף.

אז קבלו אותה...




חויותיה של מתחלפת...???

=================================


WHIP אומר/ת:
בוקר טוב
*****אומר/ת:
בוקר
WHIP אומר/ת:
התאוששת?
*****אומר/ת:
לא ממש
WHIP אומר/ת:
לקרוא לרופא?
פלסטי?
*****אומר/ת:
חח
ממש לא..
משהו בשביל השרירים אולי
*****אומר/ת:
עשינו הכל, שנינו לשנינו
WHIP אומר/ת:
מצוין. רוצה לכתוב את זה?
*****אומר/ת:
אתה תשמע מה היה, בכיף. לגבי לכתוב, אני לא ממש בטוחה שיצא משהו מזה..
זה לא כ"כ כתיב

(מפה הכל איגדתי לרצף, למען נוחות הקריאה)

הוא הודיע לי שחברה שלו נוסעת לסוף שבוע אצל ההורים שלה, בצפון.. קבענו ליום שישי בערב, אחרי ההורים..
הוא הגיע אליי בסביבות עשר בערב,.לא לקח לנו הרבה זמן עד ששנינו היינו ערומים בסלון, דלוקים אחד על השני בצורה מטורפת למדיי, לא ראינו אחד את השני משבת שעברה..
היה מה להשלים..
הערב התחיל ונילי לחלוטין, הוא אמר לי יאללה, תסתובבי, על 4 על הספה.. הייתי כ"כ מגורה כבר שמייד עליתי על הספה, בפוזה הנדרשת.. הוא עלה עליי, זיין אותי באגרסיביות, כמו שאני אוהבת.. אני לא מגזימה, גמרתי 4 פעמים רצוף .

עברנו לחדר כי לא היה הכי נח על הספה כבר.. המשכנו את הזיון הונילי בחדר, גמרתי עוד לפחות פעמיים, הוא לא גמר עדיין..
מקלחת זריזה של שנינו, סיגריה, ג'וינט , כוס נס וחזרנו לסורנו
הפעם
נתתי לו שליטה...הייתי במצברוח מוזר..

הלכנו לחדר..
אמרתי לו " איך אתה רוצה אותי"?
הוא אמר "על 4 כמובן.."
אני מאמינה בשליטה מלמטה שלי , אז אמרתי לו שניה, והלכתי להביא קצת צעצועים. שמתי על המיטה את מה שבא לי..
הוא חייך
נעמדתי על 4, הוא שם לי את הגאג שהבאתי..התחלתי להרטיב כמו משוגעת..
הספנקים התחילו לנחות לי על התחת, כאב לי , באמת שכאב לי, אבל לא צייצתי.

הוא נעמד מאחוריי, אמר לי בקול רציני "תסתכלי עליי זונה"
הסתכלתי עליו, השפלתי לרגע את מבטי..
אבל מייד המבט התחלף למבט מחורמן ומטורף, כמו המבט שהוא מכיר ממני..
אין לי מושג איך ומתי, אבל המצבטים שהבאתי, איך שהוא הגיעו לפטמות שלו
הוא המשיך עם הספנקים, נהניתי מכל אחד מהם, זה גירה אותי בטירוף..
הוא חדר בבת אחת, לא ממש היה צורך בשום הכנה, אני כבר הייתי ממש ספוגה
הוא זיין אותי בפראות תוך כדי זריקת משפטים בסגנון "של מי הכוס הזה כלבה... את הזונה שלי.. את אוהבת את הזין הזה, נכון זונה שלי ?" וכו'...
ואני מהנהנת בראשי כמו כלבה....

בשלב מסויים אני הייתי ממש קרובה לאיבוד שליטה, התחלתי להתחנן שיזיין אותי בתחת
(ואני לא מזדיינת בתחת...)
הוא ניסה..
התחיל עם אצבעות, חדר עם אחת.. היה קשה, הכניס עוד אחת, נגנבתי מכאב..
עדיין הייתי עם הגאג, הזלתי ריר כמו בהמה..
לא הצלחתי להגיד לו די
הוא ניסה להכניס לי את הפלאג הקטן שלי, זה כבר ממש הרג אותי.. התחלתי לדמוע.. לא יכלתי לזוז
הפלאג נכנס, הוא אמר לי להסתובב, לשכב על הגב עם הפלאג בפנים..
עשיתי את זה בזהירות, הייתי ממש קרובה להתפרקות..
הוא קלט שקשה לי בטירוף, נשכב לידי, הרגיע אותי, ליטף אותי, נישק אותי, החמיא לי על איזה זונה אני..
הפלאג יצא...
לא יכלתי יותר..
הוא ויתר לי, קלט שגם ככה זרמתי מעבר ליכולות הרגילות שלי..
כל זה - ועברו רק איזה שעתים וחצי מאז שהוא הגיע J

אחרי שהפלאג יצא, אני הייתי די מפורקת, הוא היה מקסים, הכין לי קפה, הכין עוד ג'וינט..
עברנו שוב לסלון
ישבנו קצת.. ראינו טלויזיה.. ושוב אני רואה זקפה מולי
ואם אני רואה זקפה, אז צריך לטפל בה !

הוא סיפר לי מזמן שיש לו בעיה לגמור ממציצה בלבד...
החלטתי לקחת את הפרויקט הזה על עצמי
הושבתי אותו על הכסא של המחשב.. ירדתי על הברכיים והתחלתי לפלרטט לו עם הזין..
התחלתי למצוץ לו, הוא היה מגורה, בזה אין שום ספק, אבל באמת לא הצליח לגמור..
ואני לא טיפוס ותרן J אז השקעתי את מלוא האנרגיות שלי, את הפה, הגרון והנשמה..
נתתי את אחת מהופעות ה DEEP THROAT המשובחות של חיי
אחרי בערך 40 דקות של מציצת עומק הסטרית, הוא גמר לי בגרון כמו גדול

אחרי הגמירה הזאת, הוא לא הצליח לעמוד על הרגליים...אז שוב עשינו הפסקה..

מכל העסק הזה שנינו התחרמנו אפילו יותר שאתה לא מאמין. הלכנו למיטה, סתם מזמוז קל, השתובבנו לנו קצת...
פתאום קיבלתי SMS
בחור שמוכר לי.. מישהו שהיה לי אתו משהו לפני כחצי שנה, לא ראיתי אותו כבר יותר מחודשיים..ו הבחור חתיך בצורה קשה.
אני לא יודעת איך זה קרה, אבל הצעתי לעשות שלישיה עליי!
דיברתי אתו על זה..
החלטנו שזה בא , נשלח להוא SMS שיבוא
אני מצטטת לך את ההתכתבות אתו
"היי *** בא לך שלישיה עליי עכשיו?"
"עם חבר שלי?"
"אני כבר התחלתי בלעדייך פה, רוצה להצטרף"?
"לא אמרת שאת לא בקטע של שלישיות? אני בת"א עם חבר.."
"עכשיו אני כן 😄 אתה בא?"
"לא יודע, מתבאס שהתחלת בלעדיי.."
"אני מזדיינת כבר שעתיים, אם לא, לא.. אם כן, אני בטוחה שתתארגן על איך לבוא.."
"בעסה איתך "
אני אקצר את זה..
הוא יצא טיפש שאתה לא מאמין..
רצה להביא את חבר שלו או לא בכלל
אמרתי לו הפסדת...

כל ההתנהלות איתו לקחה זמן..
בזמן הזה, שנינו התחרמנו בטירוף מכל האופציה הזאת...
והמשכנו בשלנו
חזרנו לניסוי האנאלי
WHIP, אני צריכה לדווח ש :
היתה חדירה ! אולי שתיים...
אבל לא יותר מזה..
לא נתתי לו יותר
זה הרג אותי !
אני לא יכלתי לספוג עוד
זה ממש קרע אותי מבפנים
זה הסתיים בזיון אגרסיבי משהו ומולטי אורגזמה שהשאירה אותי ממש בשלולית
הוא נשבע לי שהשפרצתי
ממש התחלנו להתעסק באם השפרצתי או לא..
זה הדליק את שנינו שוב
ואז הוא ירד לי כדי להוכיח לי שהשפרצתי..
המממ WHAT DO YOU KNOW
הוא צדק !
אז השפרצתי עליו שוב ....גמרתי כמו ממטרה
זה כנראה מה שקורה כשנקודת ה-G שלך היא בגודל של פוטבול ... J
בזמן שהוא יורד לי, הוא מאונן לו בסבבה, אני ממש לא עוקבת אחרי מה ומי, אז יצא שממש שניה אחרי שאני השפרצתי, גם הוא השפריץ, כמו בסרטים..
היינו שחוטים שנינו..
הלכנו לישון, היה נעימי

זה היה יום שישי
יש את עלילות שבת ...

לפני 18 שנים. 12 באוקטובר 2006 בשעה 11:31

ידידה טובה שלי, שולטת במהותה, העבירה אליי את חויותיה האחרונות לפרסום באופן אנונימי.

אז הנה הם. תהנו
(ולכל המלעיזים - זה שלה, היא כתבה. אני רק שפיצרתי ממש קלות, וגם זה עבר את אישורה 😄 . נו, שולטת או לא...)


========================

"אני לא סאב !" הוא אמר לה...
"אני ונילי קינקי, לא יותר מזה, חשוב לי שתדעי את זה מראש..
זה שאני נהנה מגירויים אנאליים לא עושה אותי עבד !"

אחרי שזה נאמר, הם החליטו שמה שיהיה ביניהם זה סקס.
ונילי, קינקי, בדסמי, מה שבא...

המפגשים הראשונים היו ונילים למדיי, אולי טיפה קינקיות פה ושם, לא יותר מזה. אחרי חודש של סקס מדהים לשניהם, היא שמה לב שהוא דוחף בכל זאת לכיוון הבדסמ...ממממ....מעניין.
הם ניסו אך זה לא היה כ"כ לטעמה, אפילו עם הסטרפאון, הוא כל הזמן דרש תנוחות מסוימות. לא רצה לוותר על שליטה וזה העיק עליה. ההערות, ההפסקות, ההדרכה. היא לא אהבה את זה ואמרה לו את זה בצורה הפשוטה ביותר:
"או ונילי או בדסמי, תחליט עכשיו!"

הוא נלחץ, לא ממש מבין מזה אומר. הוא אמר לה שהוא ינסה את הבדסמי, הוא באמת רוצה, אבל הוא מפחד, קשה לו, עניין של אגו.
בחשש הוא שאל אותה מה בדיוק זה אומר.
"תראה, אני לא מצפה ממך להפוך לסמרטוט, רק תוותר...
אני אמשיך משם, אל תאבק כל הזמן, אתה כבר מכיר אותי לא מהיום. סמוך עליי, אני יודעת מה אני עושה."

באותו ערב הוא נתן לעצמו לחוות כאב בפעם הראשונה.
היא הייתה עדינה איתו, השתדלה שהכאב יבוא כמה שיותר בהדרגה, שהוא לא יתמוטט לה.
בתור התחלה היא כיבדה אותו במגוון שריטות בגב שהלכו והאדימו יותר ויותר, ואז הצמידה את שפתיה אל כתפו, את השיניים אל הבשר.
הוא נלחץ, התחיל לנשום בכבדות. היא הרגיעה אותו, ליקקה בעדינות את האזור
ואז החלה לנשוך...
כשראתה כמה קשה לו ההתמודדות עם הכאב היא רק נדלקה יותר, מרגישה איך הצד הסדיסטי שלה מתעורר לחיים.
כשהסתכלה עליו, ראתה את עיניו נפתחות מכאב. היא שיחררה במקצת את נעילת השיניים החזקה שלה, מזכירה לעצמה שהיא חייבת לרסן את עצמה. לא רצתה שישבר.
"ספור עד 20 והכל יגמר" אמרה לו בפה מלא.
הוא לקח אויר והתחיל לספור.
"אחד" הוא הרגיש איך הנשיכה שלה מתהדקת על בשרו.. "שתיים" היא הפעילה יותר לחץ עם השיניים.. "שלוש" היא שמעה אותו מתנשם בכבדות.. "ארבע" היא ממשיכה להפעיל לחץ... "שתיים עשרה" היא רואה אגלי זיעה על מצחו.. "שלוש עשרה" שואבת יותר דם לאזור הננשך... "שבע עשרה" הוא על סף עילפון, רועד מכאב.. "שמונה עשרה" אומר בקול חנוק, משתדל לא לבכות... "תשע עשרה" מלטפת אותו בעדינות...
"עשרים" אומר בקול חנוק אך מאושר, היא מנתקת בעדינות את שיניה מעורו הכואב, מעבירה לשון על צורת השעון העמוקה שנטבעה על כתפו, מחבקת אותו בעודו רועד מפחד, מהתרגשות, מכאב, אולי הפעם הראשונה שהוא חווה אי פעם סוג כלשהו של סאב ספייס.
הוא מאושר, הוא הגיע לנקודה שעשתה לו טוב.
הוא סמך עליה. היא הייתה כל כך מאושרת מזה.

מהנקודה הזאת דברים החלו להשתנות.
הנכונות שלו להתנסות, הפתיחות שלו ריגשה אותה. היא הרגישה שהוא כמו דף ריק, שהיא יכולה לנסות איתו הכל מהתחלה ובקצב שהיא רוצה.

במפגשים הבאים הסקס רק הלך והשתבח. הוא נתן לה יותר לשלוט והמשחקים שלהם הלכו והשתכללו. היא נתנה לו את השליטה בזמן הנכון ובמקום הנכון, ושניהם המומים מהכימיה המינית, מההתאמה הנדירה ביניהם.
אט אט הם פרצו עוד ועוד גבולות...

באותו ערב היא חיכתה לו בביתה בתלבושת תלמידת בית ספר.
חצאית שחורה קצרצרה, חזיית ספורט שחורה, גרבי ברך, נעלי בובה, זוג צמות וסוכרייה על מקל. הכל בדיוק כמו בפנטזיות.
כשפתחה לו את הדלת, היא ראתה בשעשוע איך הלסת שלו צונחת לרצפה..
"נו, כנס וסגור את הפה, בחייך.."
היא ניגשה להכין קפה, מרגישה את העיניים שלו מרוכזות בישבנה
"עוד הרבה זמן תבהה ? "
הוא חייך במבוכה והיא הודיעה לו שהיום יש תוכנית שונה.
"היום אני הולכת לעשות לך סשן אמיתי."
הוא בלע את הרוק במהירות, זה הלחיץ אותו, אבל ריגש אותו באותה מידה. הצצה חטופה לכיוון מכנסיו אישרו את מה ששערה – מכיוון שהוא אף פעם לא לבש תחתונים, היה קל מאד לראות את זקפתו.
"הנה היא, הזקפה המוכרת והאהובה, ומה זה ? היא כ"כ גדולה כ"כ מהר ? אני מבינה שאתה זורם איתי..."
הוא הנהן בראשו, שותה את הנס קפה באיטיות ומדליק סיגריה.
היא קלטה את ההתמהמהות שלו והחליטה לנצל את זה, להכין את הקרקע לסשן. היא חייכה לעצמה כשחשבה שכאשר הוא יראה אותה נכנסת לזה, זה רק ילחיץ אותו יותר.

היא ניגשה לחדר השינה והחלה להכין את האביזרים.
"מממ....מה בא לי לעשות לו? טוב, קודם כל, כיסוי עיניים. מה עוד? אוקיי, צריך גם את זה ואת זה, ב ר ו ר שגם את זה..."
היא הכינה את הדברים על המיטה, סידרה קצת את החדר שיהיה נוח יותר ואז חזרה לסלון כשבידה כיסוי העיניים.
עוד שלוק מהקפה, שאכטה מהסיגריה ושניהם קמו. היא ראתה את ההתרגשות על פניו ואז ניגשה אליו ושמה לו את כיסוי העיניים. לאחר שהפשיטה אותו הוא הובל לחדר השינה תוך שהיא מושכת אותו בזקפתו.

בכוח היא הצמידה אותו עם פנים לקיר, שלוו מייד בכמה ספנקים שתקפו את ישבנו והפכו אותו לורדרד. הוא נאנק מההפתעה.
היא סובבה אותו, פנים אליה, לקחה את רצועת הבד והחלה לקשור את אברו הקשה, קושרת את בסיס הזין והאשכים, מעבירה עוד סיבוב, עוברת לזין עצמו, קושרת בחוזקה, היא יודעת את כוחה של קשירת זין טובה...
זוג מצבטים תופסים את מקומם על זוג פטמות רגישות, הוא מתנשם בכבדות, הסנטר שלו רועד מלחץ, מה היא עושה לו, מה למען השם גורם לו לכזה כאב בפטמות ? ולמה יש לו כזה לחץ בזין ?
היא כבר הכירה אותו, זאת הייתה הזקפה הכי רצינית שהיא אי פעם ראתה אצלו. אם היה בכלל ספק, הזקפה הזאת העידה שללא כל ספק הבחור מרוגש ממה שקורה לו כרגע.
היא סובבה אותו שוב עם הפנים לקיר, אמרה לו להרים ידיים ולהצמיד אותן לקיר והוא עשה זאת מייד וללא היסוס.
"תתכופף קצת קדימה"
הוא התכופף, ובתנועה חלקה אחת היא החדירה לישבנו ביצה רוטטת.
מה זה היה, הוא חשב לעצמו. מכיוון שזה היה קטן, הוא לא ייחס לזה יותר מידיי חשיבות.
לפתע הוא הרגיש מגע לא מוכר על גבו.
מה זה? הממ, רגע, רצועות, עור.. אהאא ! זה שוט ! !
הוא לא הכיר את השוט שלה, זה היה המגע הראשוני ביניהם.
בתחילה היא ליטפה אותו עם השוט, מעבירה את הגידים לאורך גופו. המגע העביר בו צמרמורות והיא הרגישה וניצלה אותן למשיכה במצבטים. חחח, הוא נדלק מזה כל פעם מחדש, זה מצא חן בעיניה מאד...
היא הגבירה את העוצמה והליטופים הפכו להצלפות עדינות שהלכו והתחזקו.
הגב שלו כבר היה אדום לחלוטין, היא עברה לתחת העגלגל שלו, הניחה את השוט בצד, הוא נשם לרווחה.. הוא חשב שזהו, שנגמר.. הוא טעה.
כמה שהוא טעה...

היא נתנה לו ספנק. הוא היה המום ופלט צווחה קטנה, חושב שאם השוט כאב לו אז הוא לא נתן לה מספיק קרדיט. לבחורה הזאת יש כוח בידיים.
מבלי שיהיה מוכן לכך נחת עליו ספנק מספר שתיים ושלוש וארבע...
הוא התחיל להתבכיין, "בבקשה, אני לא יכול לעמוד על הרגליים, אני לא יכול.. תפסיקי, בבקשה..."
היא התקרבה אליו, חיבקה אותו ולחשה באוזנו "ספור עד שלושים והכל יגמר, אתה מסוגל, סמוך עליי.."
הוא ביקש רגע בכדי להתאפס על עצמו. אט אט הוא נרגע, נשם שוב עמוק ואז היא המשיכה.

הוא לא ידע, אך מתוך אינסטינקט סדיסטי היא העלתה את רף הכאב ברגע שאמרה לו שנשארו עוד שלושים.

בסביבות הספנק העשרים היא הודיעה לו שאת השש האחרונות הוא יקבל לא מהיד שלה ולא מהשוט, יש לה עוד הפתעה בשבילו.
היא הפסיקה בפתאומיות, לפתע הוא הרגיש משהו לא ברור. רטט מוזר השתלט עליו, הוא הרגיש את זה מבפנים. בטרם התרגל לזה, השתנה הרטט והפך למהיר יותר, הוא נזכר שמשהו נכנס אליו מוקדם יותר. התחושה הפכה לנעימה ואפפה אותו...
מבעד לערפל הנעים שאפף אותו הוא שמע אותה, אמרה לו להוריד את הידיים מהקיר, להסתובב אליה. היא בדקה את מצב הזקפה וראתה שהיא עדיין שם, במלוא כוחה, ואז כופפה אותו למיטה, על הבטן, פנים בתוך המזרן, תחת בולט החוצה מהמיטה.

ארבעת הספנקים הבאים היו חזקים הרבה יותר מהקודמים והוא נזרק קדימה מהעוצמה, פולט צווחה חדה. היא לא רצתה לקחת סיכון שהשכנים יישמעו אותו צווח, ולכן לקחה את הגאג וחסמה לו את הפה. היא עזבה אותו לרגע וניגשה להביא את ההפתעה שהובטחה.
הוא שכב שם לבדו, עם עיניים מכוסות, מרגיש שהשקט מלחיץ אותו יותר ויותר, מתענג מהרטט הזה שלא הניח לו לרגע. הוא הרגיש כל כך מגורה, כל כך רצה לגמור, אך ידע שעדיין לא נגמר החלק הזה של הסשן. לפניו היו עוד שישה ספנקים עד לסיום כל השלושים.

מחשבותיו נקרעות באכזריות כשפתאום נוחתת מכה עצומה על ישבנו.הוא מרגיש שהצד הימני של הישבן משותק מכאב, והוא לא מספיק לעכל את זה כשהיא שואלת אותו למה הוא הפסיק לספור..
הוא חוזר מייד לספור, חושש ממה שיקרה אם יפסיק,
"עשרים וחמש" ומיד נוחתת עוד מכה על הצד השמאלי של הישבן שלו...
"עשרים ושש" עוד מכה כואבת וחזקה על הצד הימני...
"עשרים ושבע" והצד השמאלי שלו בוער מכאב...
"עשרים ושמונה" והוא כבר רועד מכאב, לא מאמין שישרוד את השתיים הנותרות...
"עשרים ותשע" אומר בקול רועד, הסנטר שלו מסגיר את מצבו...
"שלושים" ומכת המחבט האחרונה משלימה את הצבע האדמומי היפה שנוצר על כל הצד האחורי שלו גופו.

היא מניחה את המחבט, רואה אותו מתמוטט על המיטה, אוטומאטית נכנס לתנוחת עובר. היא נשכבת מאחוריו, מחבקת אותו ומורידה לו את כיסויי העיניים, מנשקת אותו ולוחשת לו באוזן "אני גאה בך, עברת את תחילת הגיהינום שלי בצורה מרשימה בהחלט."

מניחה לו ליהנות מהספייס, היא הולכת לסלון, מעשנת סיגריה, שותה משהו. כשהציצה לחדר ראתה אותו עדיין על המיטה, עדיין מקופל באותה תנוחת עובר שבה היה כשקמה.
היא חוזרת אליו ומשחררת את הקשירה מהזין. הוא נושם לרווחה, חוזר לתנוחה המוכרת. בדרך החוצה מהחדר היא שוב שואלת אותו אם הוא רוצה סיגריה אך הוא לא עונה. מודאגת קצת היא חוזרת פנימה לבדוק למה הוא כ"כ שקט ורואה שהיא לא הורידה לו את הגאג.
היא מורידה לו את הגאג, מצחקקת ושואלת שוב " אתה רוצה סיגריה, לשתות, משהו ?"
הוא עונה בשלילה והיא יוצאת מהחדר, נותנת לו עוד זמן לעצמו, להירגע ממה שעבר.

הזמן עובר לו והיא החליטה שהזמן הספיק לו. היא חוזרת שוב לחדר חגורה בסטרפאון שלה, בהפתעה הבאה...
כשהוא מרים את מבטו הוא רואה את הבליטה הענקית מתחת לחצאית שלה ובולע את רוקו בחשש.

הוא לא מספיק להגיד מילה והיא ניגשת לארון ומוציאה קונדום. בתנועה מיומנת היא מלבישה אותו על הסטרפאון ואומרת לו בקול תקיף "תמצצי זונה שלי".
הוא פותח שתי עיניים לרווחה, המום ממנה, אך היא לא נותנת לו הזדמנות להגיד כלום ומיד תוקפת שוב "מה קרה זונה ? נהפכת לעגלה ? מה את פותחת עליי עיניים, תמצצי !"
הוא יוצא מההלם, בולע רוק ומתחיל למצוץ. היא שמה לב שבהתחלה קצת קשה לו עם זה, אבל אחרי כמה דקות הוא פותח את הגרון כמו מקצועית...
היא שמה לב שהוא נדלק והיא תופסת אותו בשיער, מפסיקה אותו באמצע המציצה ומסמנת לו שיסתובב על ארבע.
הוא מבצע זאת מייד ואז היא יורקת על פי הטבעת שלו, שולפת החוצה את הביצה הרוטטת וחודרת בבת אחת עם הסטרפאון הגדול.

הוא צועק והיא מזהירה אותו שישתוק, כי אם לא – זה יכאב לו יותר.
הוא מתאמץ לא לצעוק, אבל לא ממש הולך לו, אז היא שמה לו כרית על הראש. עכשיו הוא חופשי לצעוק עד השמיים, הזונה שלה..
היא רוכבת עליו המון זמן, הוא מותש לחלוטין, מגורה בצורה שלא תאמן, הוא מתחנן לגמור, היא עדיין לא מרשה לו..
הוא חוזר ואומר לה שהיא מזיינת ממש כמו גבר, היא אומרת לו בחזרה " אתה אוהב שאני מזיינת אותך, נכון כלבה? אתה רוצה יותר מהר זונה שלי ? אני אזיין אותך כמו שאתה מזיין אותי!"
המשפט הזה מדליק אותו כל כך שהוא מתחיל לרעוד בכל הגוף בצורה בלתי נשלטת. יודעת שזה מגיע, היא שולפת את הסטרפאון בבת אחת, שומעת אותו הוא נאנק מהנאה ורואה אותו מציף את המיטה בזרם לבן וסמיך במשך זמן ארוך כנצח.
הוא נופל על המיטה בתשישות ופולט " בחיים שלי לא גמרתי ככה! מה זה היה ? אני חושב שגמרתי מהתחת!!"
היא מסתכלת עליו, מחייכת ואומרת " אתה רק חושב ? אני בטוחה בזה. גמרת כמו זונה, מתוקה שלי. אם מזיינים אותך כמו אישה, את תגמרי כמו אישה.."

לפני 18 שנים. 3 באוקטובר 2006 בשעה 10:46

פוסט הקפצה,
למען ייראו המתעניינים שיש המשך לעלילות אושה - האישה והאורגזמה...

||
||
V