מזמן לא הייתי בפגישה מאנצ'ית שכזאת.
היה כיף לראות חברים שמזמן לא ראיתי (נריסה וברק, וגם צמד (בעצם - אחד וחצי, כי היא חצי נעלמה 😄 ) האושונים, ועוד אחרים שאולי לא רוצים להיחשף), אחרים שיצא לראות מדי פעם בימי הולדת, וגם חבר'ה חדשים (לפחות לי)
כיף לראות זוגות חדשים שנוצרו - פ' ו-נ'
(שלמרות חשש הנערה וחלק מהקהל - לא פצחנו בקרב תרנגולים גאוותני. שנינו אנשי היי טק מסודרים כך שהייתה העברת שלטון מסודרת, כולל חפיפה ולק לציפורניים),
ס' (שגם ממנה נשאר חצי! העם-דורש-לקצר-את-הניק!) ו-י' שלה, וגם מ' ו-ס' שלה. נהדר לראות שמגיע מדי פעם דם (וגוף...) חדשים לקהילה. ברוכים הבאים!
הפארק עצמו מסודר, גדול, אידאלי מבחינת התאורה והפרטיות
(כך שגם שהחל האקשן, שחלקו היה קולני למדי - באדיבות ק. 😄 ) לא הגיעו סקרנים וגם לא משטרות לבדוק למה אישה צורחת במקום 😄
מפגשים כאלה, לטעמי, הם מהנים לא פחות - ולפעמים אף יותר - מהמועדונים. רקדן גדול אני לא, ואני נותן ניקוד גבוה לאוויר הנקי (אתה לא יוצא כאילו התפלשת בתוך מאפרה - רק כאילו התחפשת לתפוח אדמה במדורה. אבל היי, זה ירוק וטבעי יותר!)
ולשקט מבורך, שבו אפשר באמת לשוחח עם אנשים ולא להוציא את הגרון תוך שיחה הזויה כמו "היי!" "מה??" "הייי!!!" "מה די?" "אמרתי היי!" "אה, אוקיי, ביי!"
וזה כיף ונעים לדבר ולצחוק והשלים פערים עם חברים ותיקים, ולהכיר את האנשים החדשים.
עוד יתרון - הפארק, מעצם גודלו והתאורה החלקית, גם אפשר לחלק מהנוכחים לפרוש לסיבוב פרטי בשיחים לצורך...מממ...מי(ש)מוש אישי, מבלי שעשרות ונילים בתשלום יזילו עליהם ריר.
שעתיים עפו מהר ואט אט החלו להיעלם החברים - חלק למסיבות, חלק לביתם, ואז החלה התכנסות של הזוגות בתוך עצמם, מי לשיחת נפש שקטה, מי לספנקים מהדהדים, ומי לשליחת ידיים נעימה.
עקב העדר בת זוג לפעילות נעימה מהזן המוזכר, סקרתי את המצב ובחישוב אנליטי מזהיר ומהיר הבנתי שכל מה שאעשה ייראה מוזר - בין אם אשוחח עם עצמי, בין אם אספינק לעצמי (זה כואב, ולא חשבתי על מילת בטחון) ובמיוחד אם אתחיל לשלוח ידיים לעצמי,
ולכן פרשתי למרות השעה המוקדמת יחסית...אין ספק שעם נוכחות נשית צמודה היה כיף להישאר שם עוד שעה או יותר, אולי להכיר טוב יותר את המקום ואת שביליו... 😄
תודה לאמי, המארגנת שעשתה את הרוב, וכן למי שבא והביא אוכל, שתייה, עשר חתיכות עצים למדורה (שכמו כד השמן בזמנו - הספיקו לדלוק שעות, להכין תפוחי האדמה - ולא להיגמר!), וגם שמיכות ומחצלות לרוב.
היה כיף. אגיע בפעם הבאה? אולי, אם... ;-)
לפני 13 שנים. 3 בספטמבר 2011 בשעה 21:59