תגובות מאכזבות.
בנאדם יושב, חושב, כותב סיפור.
מנסה לגעת, לחרמן, לרגש...
149 צפיות. גם אם נוריד עשר (אני. נכנסתי, יצאתי, קראתי את התגובות), 139 איש אחרים ראו את הסיפור.
2 (שניים) הגיבו.
לפוסט עלוב על הערה דבילית (ע"ע מיצכוסאוחתו) יש דיון של ארבעה עמודים. לסיפור - שתי תגובות.
קצת יחס, אנשים. לא נעלב ולא כלום. אבל רוצה לקבל פידבק.
לא אהבתם? תגידו, לא אהבנו...אם אפשר למה לא אהבתם, ייתרום מאד להמשך דרכי כמספר סיפורים
כנ"ל גם אם אהבתם.
(כיוונים אפשריים: לא אמין, וולגרי, בעעע, אהבתי, דמויות, עלילה, תיאורים, מחרמן, מדליק, מגעיל ברמות)
חוסר תגובה זה....קצת מעליב (טוב, אז אני קצת נעלב. מודה).
כי זה אומר שמה שכתבת לא שווה אפילו את העשר, עשרים, שלושים שניות של להגיד מה אני חושב על מה שכתבת.
במקור אני מפורום אחר, קטן הרבה יותר. כמות האנשים שם - עשירית, או מאית מכמות האנשים שפה. אבל כמות הפידבקים גדולה יותר מכול הפידבקים של הפורום הענק הזה.
ומה אגיד לכם - מזל שהתחלתי לכתוב שם, כי הפידבק, העידוד, המילה הטובה או התיקון המנומס - זה עושה את הרצון לכתוב עוד.
מקווה ששיניתי משהו בתגובות שלכם לסיפורים - לא רק שלי, אלא גם של אחרים.
באיחולי ערב נפלא וחג שמח לכוווווולם
Whip
לפני 18 שנים. 13 במרץ 2006 בשעה 16:54