שוט של כאב

"סלח לי אבי, כי חטאתי"
"במה חטאת, בני?"
"חטאתי בניאוף ברודפי אחר השד."
"חטא חמור הוא, בני, אם כי המטרה ראויה. ומה תעשה בנדון?"
"אחפש אחר השד וארדפו עד אשר אכריעו, אבי"
"מטרה דגולה, בני, גם אם החטא שהיא גוררת עמה חמור הוא עד למאד, בני. איך אוכל לשכנע אותך לחזור בך?"
"לא תוכל, אבי, כי עלמה צעירה היא, וזקוקה לעזרה יען כי השד אחז בה. חפץ אני להצילה, אבי."
"ספר לי מעט על החטא אותו חטאת, בני, ואדונך לשבט או לחסד."
"נפגשנו, אבי, וכמו שסיכמנו היא לא ראתה אותי כל אותו הטקס, כי עין השד בתוכה, ולא ארצה כי ייראני.
היא חיכתה לי בפתח בית האוכל שעל שם הקדוש האירי מקדונלד, וגבה היה מופנה אליי. כשהגעתי אליה, כמוסכם, הנחתי על יד כתפה וקראתי בשמה.
וכמו שסיכמנו, היא לא סבה על עקביה עד אשר הניחה את כסות העיניים על עיניה, אבי."
"אכן, דבר טוב עשית, שלא תשזוף עיניך את השד השוכן בגופה."
"תודה לך, אבי רב החסד.
הובלתי אותה כשעיניים קשורות לתוך הכרכרה שלי, ובדרך לדירת המסתור אותה שכרתי בדקתיה, פן טמן השד בגופה מיני מלכודות. ידי הושטה מתחת לחצאית אשר הוריתי לה ללבוש, ואכן צייתנית היא, יען כי לא לבשה את תחתוניותיה, וגלוח גילחה את עמק השדים, וכשגיששתי ידי במורדו ידעתי כי אמת דיברו – עמק שדים הוא, וגלישה במורדו גורמת לאישה להשמיע קולות של חיות ושדים, וסומק ייכס לחייה, ואודם בגרונה, ועיניה עצומות, אבי.
ונבהלתי, אבי, כי נאנחה היא רבות ועמוקות, וחשבתי כי חשה היא ברע, ואז בדקתי ליבה. ומה רבה חרדתי שכשמיששתי לחפש אחר ליבה לחצה היא ידה על לוח ליבה, ויתר על כן - על הגבעות שמעליו, ובמיוחד על בתי הכנסייה הקטנים האדמדמים שבקצותיהם, וראה זה פלא – והיה המישור לעקוב, ובתי הכנסייה עלו וגדלו ותפחו, וקולה עולה מקצה הארץ ועד קציה.
ועוד רוחי סוערת, אבי, והגענו למקום אשר שכרתי. 200 מטבעות כסף, והנך בטירה מפוארת עם כל מה שתרצה – מאכלות, משקאות, נרות וכל השאר, לשלוש שעות אלוהיות של גירוש השד."
"ומה עשית לנערה התמימה, אחוזת השד, בני?"
"הפשטתי אותה אט אט, אבי, וחפנתי גבעותיה, והשכבתיה כמנהג עובדי העכו"ם המשתחווים לשטן, וראשם למטה ואחוריהם למרום. ואז בדקתיה, אבי, בדקתיה היטב, ולעומק, וקולות תאוותה נשמעו למרחוק."
"הרף לך, בני, כי מעשי השד המה, ואל תירתע מהם או מהנערה התמימה. אמור לי בקצרה מה המעשים שעשית!"
"סלח לי, אבי, כי ניחר גרוני כשעולים המראות מול עיני. והצלפתיה בשוט, בכדי להוציא את השד מתוכה. וחבטתי בה ביד על אחוריה ועל עמק השדים אשר לה. ואחר תחבתי ידי לעמק, אצבע ועוד אחת ועוד, עד כי כולם שכנו בעמק, וקולותיה עולים כריבוא שדים. וכמעט ונעלמה ידי, אז נבהלתי ונסוגותי לאחור, פן איוותר בלעדיה."
"100 תפילות אווה מריה.... ואלף דינרי זהב לכנסיה כי נסוגותה לאחור, פחדן!.... כעת המשך."
"והיא חטאה גם כן, אבי, כי השד בה. ותסגוד לשטן אשר לי בין רגליי, ותבדוקנו בלשונה ובפיה ובידיה, חזור ובדוק וחזור ובדוק, עד כי ניתז מיצו לגרונה, ותבלענו ולא נודע כי בא אל קירבה."
"ח...ח..ח...ח...טא חמור, בני. פתח החלון, בטובך, כי האש אשר באח מחממת אותי יתר על המידה"
"בבקשה, אבי.
ומה עוד, אבי? ועינגה עצמה בשבילי, מולי, כי חשבתי שאולי כך ייצא השד מתוכה, ולא היא. ויתעורר השטן אשר לי מרבצו וייזקף ראשו, ואז עלה הרעיון במוחי, אולי יוציא השטן את השד! והכנסתיהו לעמק השדים אשר לה, חזור והכנס עת רבה. ותנהם ותשאג ותרצה עוד, ואוציאו ואצלף בידי על עמק השדים ועל פעמון הזהב אשר בקצהו, ותכאב ולא תשבע.
וגם ניסינו להכניס השטן במערה השניה, וצר המקום מלהכיל, ותכאב ותרצה, אך כנוס לא נכנס השטן.
ובין לבין צבטתי את קצות גבעותיה, ויכאב לה, ותרצה עוד ועוד."
"אכן...שד...שוכן בה.... בני. מה....עוד?"
"החש אתה בטוב, אבי?"
"כן....תמשיך..."
"אה, כן, פרח מזכרוני ניסיון האש: וניסיתי להוציא השד מתוכה בנרות, בשעווה רותחת. והיא כאבה, וטפטפתי השעווה בבטנה, בידיה, בירכיה, ואז בשדיה ובקצותיהם האדומים, אבי, וגם בעמק השדים, שם חשבתי כי הכנעתי אותה....אך כמעשה השדים, חיש קל התאושש השד וביקש בקולה כי אמשיך."
"וכן, אבי, ניסיתי וניסיתי להכניע השד, והנה תמו להן שלוש שעות גירוש השד אשר לנו, וביקשתי כי תקל על המקל אשר עימדי, וחזרה ובדקה בידיה ובפיה ובלשונה, והשתנקה וחשבתי כי סוף סוף נחנק השד אשר בתוכה – ולא היא, כי אחז השד במקל, וינק את כל המיץ אשר בו, ולא יצא ממנה."
"וכך, אבי, גמרנו את הניסיון הזה. והסעתיה בכרכרה בחזרה לבית האוכל, וכל אותה עת לא ראתה פני ולא שזפה מראי, פן ייכנס השד גם בי.
ואם יירצה האל והמושיע, אולי ננסה שוב להוציא השד מקרבה, ואולי נצליח ואולי לא, אבל נמשיך לנסות כל עוד נשמת אפינו בקרבנו, אבי.
אבי? אני רואה ששימחתיך בניסיון הקשה הזה, למרות כי כשלתי, כי חיוך גדול לך על פניך, אבי.
וגם רואה אני כי מוטך זקוף הוא, וידך חובקת את השטן אשר בין רגליך, אבי...
אבי? למה אינך עונה לי?
אבי?
אבי?"