העתק של כתבה מ"הארץ", המעלה שאלה מעניינת - האם אפשר לשפוט אדם על הפנטזיות שלו, חולניות ככל שיהיו?
שוטר מניו יורק תיאר בצ'אטים איך יענה וירצח נשים, ובית המשפט דן בשאלה אם זהו פשע או רק פנטזיה. אשתו: "הוא סיפר שם כיצד ישסף את גרוני"באחד הימים של חודש ספטמבר האחרון, הדליקה קתלין מנגן-ואיה את המחשב הנייד שלה וגילתה שבעלה, שוטר מניו יורק, השתמש בו קודם לכן כדי לגלוש באתרי פטיש באינטרנט. היא נכנסה לאחד האתרים וראתה תצלום של נערה מתה. וזו, כך העידה שלשום בבית המשפט, היתה רק ההתחלה.
מנגן-ואיה אמרה בעדותה כי אחרי שנחשפה לתמונת הנערה, היא נכנסה להיסטוריית הצ’אטים של בעלה, ושם גילתה שיחות שניהל עם אחרים, ובהן מפורטות תוכניותיו לענות ולהרוג אותה ונשים אחרות. “הוא תיאר שם כיצד יקשור את רגליי, ישסף את גרוני ובאיזו הנאה הם יצפו בי מדממת”, אמרה ופרצה בבכי.
ג’ילברטו ואיה הואשם כי תכנן באינטרנט לחטוף נשים ולאנוס, לרצוח ולאכול את קורבנותיו. אשתו היתה העדה הראשונה במשפט שנפתח השבוע במנהטן. בעדותה סיפרה כיצד גילתה על הרצון העז של בעלה לאנוס, לענות, להטיל מומים בנשים ולהרוג אותן. לדבריה, כאשר אחד המשתתפים בצ’אט אמר לבעלה: “אל תקשיב לה, אל תחוס עליה” במקרה שהיא מתחננת על חייה ובוכה, ענה הבעל: “זה בסדר, נחסום לה את הפה”.
השוטר ואיה, בן 28, פרץ בבכי בשעה שאשתו העידה. בית המשפט היה מלא מפה לפה במבקרים שבאו לצפות בדרמה שהתחוללה בבית המשפט. ואולם, המשפט דן בסוגיה מהותית: מתי הופך פשע שמדמיינים אותו או מפנטזים עליו לפשע ממשי? הרי לא הוצגו ראיות לכך שהנשים שאותן השוטר ואיה תכנן להרוג נחטפו או שנגרם להן נזק כלשהו.
הטיעונים בפתיחת המשפט התמקדו בשאלה זו. התובע רנדל ג’קסון אמר למושבעים שהשוטר תכנן להוציא לפועל את הפשעים ולרצוח בני אדם. עורכת הדין של ואיה, ג’וליה גאטו, טענה לעומת זאת, שפשעו של ואיה הסתכם בלא יותר מאשר דיבורים על פנטזיות מעוותות בחדרי צ’אט באינטרנט, מבלי שהיתה לו שום כוונה לממש אותן.
ג’וזף דמרקו, מומחה לדיני אינטרנט ובעברו ראש יחידת פשעי הרשת במשרד התובע הכללי של מנהטן, אומר כי בנוסף להאשמות הקשות נגד ואיה, המשפט “שופך אור על הפינות האפלות” שבאינטרנט, שבהן “יש ביטוי למגוון רחב של פעילויות והתנהגויות לא חוקיות ולא מוסריות, שהציבור בקושי מודע לקיומן”.
לדבריו, האינטרנט מאפשר הן לבני אדם בעלי תחומי עניין לא מזיקים כמו איסוף בולים הן לבעלי תחביבים מזוויעים כקניבליזם לחלוק את העדפותיהם זה עם זה ועם אחרים בפורומים שונים. “מי שהתעניין בקניבליזם לפני 30 שנים היה מתקשה למצוא בעלי תחומי עניין דומים בעולם האמיתי”, אומר דמרקו, “באינטרנט, לעומת זאת, אין זו משימה קשה למצוא אנשים כאלה, וכאשר מתהוות קהילות שבהן אנשים משתתפים ומעודדים זה את זה, לא ירחק היום שבו אנשים שלא היו מעזים להגשים את הפנטזיות שלהם, יחצו את הגבול מעולם הדמיון למעשה”.
מנגן-ואיה, שהשתתפה כמורה בתוכנית החברתית “הוראה למען אמריקה” ולימדה באזורי מצוקה במזרח הארלם ובברונקס, אמרה בעדותה כי היא חששה לחייה ולחיי בתה. היא נמלטה אל בית הוריה בנוואדה, ושם יצרה קשר עם האף-בי-איי והתירה להם לבדוק את המחשבים שבביתה.
התובע במשפט הרבה להשתמש במלה “אמיתי”, בשעה שהתייחס לראיות במשפט, לרבות המסרים שהועברו ברשת בין ואיה לשותפיו לכאורה לקשר. “משיחות אלה ניתן להיווכח שוואיה אכן התייחס לנשים שהוא הכיר ונקב בשמן”, אמר ג’קסון. הוא ציטט שיחה, שבה “ואיה דיבר על אשה אמיתית שהכיר, ותיאר לפרטי פרטים כיצד ניתן לאחסן אותה בתנור”. לדבריו, ואיה הואשם גם בחדירה בלתי חוקית למסד נתונים של מערכת אכיפת החוק כדי לשאוב מידע על הנשים שהוא סימן כמטרות.
עורכת הדין של ואיה אמרה שאפשר להבין אם נאום הפתיחה של התביעה הפחיד את המושבעים. ההאשמות מעוררות חלחלה, היא אמרה, “אלה החומרים שמהם עשויים סרטי אימה”. ואולם, היא הוסיפה כי “בדומה לסרטי אימה, הן דמיוניות לחלוטין. בדיות גמורות. לא יותר מאשר מעשיות מפחידות”.
גאטו ציינה כי השלכות העמדתו לדין של ואיה, שנאשם בקשירת קשר לביצוע חטיפה ועשוי לרצות מאסר עולם אם יורשע, חורגות בהרבה מעבר להליך המשפטי הנוכחי. היא אמרה שבמשפטים מסוג זה נבחנים “עקרונות יסוד, החופש לחשוב, לדבר ואפילו לכתוב על אודות ההרהורים האפלים ביותר הקיימים בדמיונם של בני אדם”.
בפתח הדיונים הודיעה התביעה לשופט, פול גרדף, שלא תציג בפני בית המשפט ראיות הקשורות לשיחות שניהל ואיה בטלפון הסלולרי שלו, שמטרתן להוכיח כי שהה בקרבת הקורבנות הפוטנציאליים. ההגנה התנגדה בתוקף להצגת הראיות הללו.
בהמשך עדותה סיפרה מנגן-ואיה, בת 27 ,על צ’אטים שבהן פירט בעלה מה יעולל לנשים שונות, מכרות של הזוג. לדבריה, הוא כתב כי “יאנוס שתיים מהן זו לעיני זו כדי להגביר את הפחד בלבן”, וכי ישרוף אשה אחרת למוות ויעשה הכול כדי להאריך את הסבל של קורבנותיו.
