כבר מספר שנים שאני צועד מספר פעמים בשבוע, בשעות הערב, בפארק גדול בגוש דן.
רוב הזמן לא צעדתי לבד וזה היה כיף גדול. לעשות ספורט, אבל תוך כדי - גם לשוחח, לצחוק....לעשות את זה יחד נותן חשק לבוא, גם כשחם, אפילו כשקר...
אבל דברים השתנו וכבר לא מעט זמן שאני צועד לבד. התחלתי לרוץ בחלק מהימים, אבל השיעמום אוכל בכל פה. מספר פעמים בשבוע, רק אני והאוזניות והמוזיקה....זה נחמד, אבל מרגיש חסר. חסר הקשר האנושי. מישהו\י לשוחח איתו, לצחוק איתו, לעודד אם קשה.
אז אם מישהו\י מעוניין\ת להצטרף להליכה או ריצה קלה (במקטעים, עם הרבה הפסקות), פעם או יותר בשבוע, אשמח לקבוע. אני מצידי מבטיח לעודד, להתחשב בקושי ובקצב, גם אם אין כושר (אבל יש רצון לעשות אותו). ללכת או לרוץ, לפי מה שמתחשק, מה שאפשר.
אז מה יש להפסיד? קובעים, באים, מנסים. אם לא יתאים, יהיה קשה, לא יבוא - אז לא, לפחות עשיתם וי על הניסיון לחיים בריאים יותר :)
אבל אם זה יתאים - אז הרווחת פעילות בריאה וחברה נעימה. אחרי הכל - לרבוץ מול הספה והמחשב אפשר בכל ערב אחר וגם אחרי הספורט :)
אז למי שמעוניינ\ת, שילחו הודעה פרטית או השאירו פה תגובה קצרה ואני אמצא דרך ליצור קשר.
גילוי נאות - זה לא אני ולא דומה לי, אין לי מקלות סקי להליכה, זה לא הנוף בפארק - אבל חוץ מזה הכל דומה :)
