צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

My Silent Scream

לפני 8 שנים. 5 באוגוסט 2016 בשעה 17:29

פחדתי,

במשך שנים כל מה שעשיתי היה לפחד.

והיום, 

אחרי שאיבדתי את הדבר היחיד שחשבתי שיהיה לנצח,

נעלם הפחד.

ונשארתי ריקה מתוכן.

אותו פחד ליווה אותי במשך שנים, הוא היה חלק ממני. ומה עכשיו?

נשארתי להתמודד עם אותה ריקנות שתמיד שיתקה אותי. 

הקריפטונייט שלי כבר לא הקריפטונייט שלי,

ולמרות שזה היה אמור לשמח אותי, להעניק לי את תחושת החופש המיוחלת,

נקלעתי למצב בו איבדתי חלק עצום ממני.

כבר לא מרגישה פחד,

אבל גם לא קרקע יציבה.

גבר גבר עדין​(שולט) - כתיבה מרגשת. חץ ללב
לפני 8 שנים
Cafe​(שולט) -
תכנית טיפולית:

או שנמציא אנטי-בנזודיאזפינים שיגבירו את פעילות המח,
תופעות לוואי לפחדים שתקבלי בחזרה, יהיו עירנות, אקטיביות, ותשוקה מינית מוגברת
(נשמע מגניב לגמרי).

או שנלך על טיפול קוגנטיבי,
הכולל סרטים ממש מפחידים לפני השינה,
סיפורי אימה, טיול לא-רקה, ולצעוק לך בוווו באוזן בלילות אפלים.
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י