צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

My Silent Scream

לפני 8 שנים. 6 באוגוסט 2016 בשעה 13:08

"את תחכי לי"  הוא אמר והסתכל עם העיניים הכחולות שלו הישר לתוך הנפש שלי.  

ואני, אני הייתי נופלת באותו הרגע אם הוא לא היה מחזיק אותי צמוד אליו. 

השפלתי את המבט במבוכה. מעולם קול של גבר לא גרם לי להרגיש ככה.  משהו באיך שהוא דיבר מיגנט אותי אליו.  כל מילה, כל משפט שלו נחקקו בי מידית.

ולחכות לו מעולם לא הייתה בעיה. מהרגע הראשון שהוא אחז בי, ידעתי שעוצמה כזו לא פגשתי באף גבר אחר. 

אצבעותיו הסיתו תלתל סורר מהפנים שלי, ועברו לשחק בשרשרת. הוא לפת אותה פתאום, גורם לי להשתנק לרגע ולהרים אליו מבט תוהה.  

הוא חייך,

ואני, אני הייתי נופלת באותו הרגע אם הוא לא היה מחזיק אותי צמוד אליו. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י