השלולית של הנפש

בואי את. רק את.
אל תביאי איתך את תיק האיפור. גם לא את משקפי השכל או את שעון העושר.
תביאי אותך! תגיעי פשוטה כמו בעל חיים. ללא כבוד, ללא עבר, ללא ציפיות.
אל תביאי את הנציגה שלך לענייני שדיים. ראיתי שדיים מושלמים ואני כבר יודע איך הם נראים. הספקתי ללטף אותם, לנשק להם, לינוק אותם, להצליף בהם, להשתין עליהם, להתעלל בהם, לקבל מהם אהבה ולהחזיר כפליים.
אל תביאי גם את הנציגה שלך לענייני חוכמה: נתקלתי בחכמות. מסתבר שהשכל אינו ערובה למשהו טוב. ספק אם הוא ערובה לשכל עצמו.
אל תביאי את הנציגה שלך לעניני מין. אני לא רוצה מין, לא כמו שאת חושבת עליו.
תשתדלי שלא להביא גם את הנציגה שלך לעניני יופי - אני מזהה יפות. זה לא במבנה הגוף דוקא. זה בפרטים שלא תחשבי שאני מבחין בהם: הקישוט של הלק על הזרת ביד שמאל, החוט העדין השזור על רגלך, האיפור הלא נראה כביכול, ההליכה של הבלרינה... אני רואה הכל גם בלי שנציגתך לעניני יופי תרחף ברקע.
אל תביאי את הנציגה שלך לענייני שיחות. שתיקה יכולה להיות נעימה בשניים. לפעמים שתיקה של שעה תעביר יותר מסרים משיחה של שעה.
אל תביאי את הנציגה שלך לעניני בדסמ.
תביאי רק אותך. מאה אחוז של את נטו. תקבלי גם אותי נטו.
אני לא הרבה: קצת גבוה, קצת רזה, קצת חכם, קצת מצחיק.
אבל אני אמיתי. אמיתי כמו הפחד הכי גדול שלך מהאמת עצמה.
אולי פשוט תבואי כבר?
לפעמים, נמאס לי להמתין לך.
אז אני חוטא.