שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

panem et circenses

קצת פנטזיות, קצת סיפורים.
כי זה לא הוגן שאני יושב פה וקורא מה אחרים משתפים ולא משתף קצת מעצמי
לפני 6 שנים. 17 בפברואר 2018 בשעה 14:33

אני כימעט ולא נמצא ברשתות חברתיות.

פעם אחרונה שהייתי תמונה לפייסבוק היה ב יא לפני כמה שנים.

אבל משהו פה בכלוב מוציא את זה ממני.

מוציא את הכמיהה לתגובות של אחרים.

אני מוצא את עצמי פעמיים ביום בודק כמה קראו לי את הבלוג. מאוד זרה לי התחושה הזו.

אז מה אפשר ללמוד מזה?

התחלתי להקפיד יותר לעשות לייקים לאחרים, שאני רואה משהו שאני אוהב.

כי אין על פרגון נקי :)

ואם כתבתי לכם/ן בפרגון על הבלוג שלכם/ן, תדעו שאני באמת מפרגן. מעומק הלב. לא כי אני מחפש צומי. פשוט מפרגן.

כי אני מעריך את הכתיב שלכם ומקווה שאתם מעריכים את שלי.

 

נ.ב. - אה, ופרגנו בלייק חחחחח

Redragon​(שולט) - ...כמיהה..😶
אהה ועשיתי לייק 👍🏻
לפני 6 שנים
inequality​(נשלט) - תודה על התיקון!
לפני 6 שנים
שרה בשבילך​(נשלטת){Masterblas} - אנחנו יצורים חברתיים. מסתבר. וחשוב לנו לקבל אישור על עצמנו. וכנראה האישור העצמי שלנו אינו מספיק לנו ואנחנו זקוקים גם לאישור חיצוני. מאד מבינה אותך.
אני מכירה את זה מעצמי ומקבלת את הצורך הזה באהבה. קיבלת לייק גם ממני ⁦☺️⁩
לפני 6 שנים
inequality​(נשלט) - תודה!
לפני 6 שנים
טלי35​(שולטת) - לייק משחרר דופמין במח.
לפני 6 שנים
inequality​(נשלט) - אז זה בעצם שווה לסקס?
לפני 6 שנים
טלי35​(שולטת) - זה עושה מאוד מאוד נעים
לפני 6 שנים
inequality​(נשלט) - אז זה כמו סקס :)
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י