ידידה טובה סיפרה לי כבר כמה פעמים שהיא רוצה להתחפש לCinderella בפורים.
היא כבר מלא זמן בהכנות, למצוא שמלה וכו ולפני שבוע היא כתבה לי שהיא בבעיה עם למצוא נעליים
הרי נעליים מזכוכית היא לא תמצא. וכנראה גם לא תנעל.
מזל שאני יצירתי :)
היא לא מלכה, לא שולטת, סתם ידידה. אבל עדיין, אני שמח שיש לי את ההזדמנות לעזור לה.
התגייסתי למשימה וחשבתי הרבה על איך אפשר לעשות משהו שהוא בדיוק מה שהיא רוצה.
אמרתי לה שיש לי רעיון ושנלך מחר לדעוג לזה והיא כמובן שמחה :)
הכי כיף לראות שאני מצליח לשמח אותה.
מעניין אם היא חושבת שזה מוזר, שאני הולך לעזור לה להכין נעליים לפורים?
בקיצור, קנינו סתם נעל בצבע בהיר וחזרנו לבית שלה.
אני מוציא מהבגג' של האוטו מראה די גדולה והיא דופקת לי פרצוף מוזר.
כנראה גם לא עזר שאחרי זה זרקתי אותו על הרצפה והוא נשבר לרסיסים....
היא עדיין לא מבינה מה הולך.
אני נותן לה כפפה ושקית ומבקש ממנה לעזור לי להרים את הרסיסים.
ואז מצתחיל היצירה.
אני מוציא את הדבק חם, את הנצנצים, ומתחילים את המלכה.
יצא באמת יפה, והיא מ א ו ש ר ת !
אז נעליים לפורים יש לה.
אתמול נפגשנו כל החברים ושאני עובר לידה אני שומע אותה מספרת לכל החברות שלה איך אני עזרתי לה ומראה תמונות של איך יצא.
"בהתחלה חשבתי שהוא סתם ממש נחמד אבל נראה לי שהוא ממש נהנה מזה"
"אולי תציעי פעם הבאה לקנות לו גם" - אחת החברות זורקות.
להיות גאה, מובך, או מושפל?
עוד לא החלטתי.
יצא משהו שנראה בערך ככה :)
