אהבת עצמי: התמסרות וכניעה לאני הפנימי שלי

חוזר מחתונה, שעת לילה.

לבוש במיטב מחלצותיי, מכנס שחור מהודק לי על התחת ומכופתרת סגולה.

מבושם קלות. טוב נהיה אמיתיים - שיכור ובמצב מנטלי מועד לפורענות.

חוזר באוטובוס שהזוג המאושר אירגן לתל-אביב.

אני מתחרמן מהבחורות המהממות בשמלות הקצרצרות שלהן. רוצה להיות תחתן. להרגיש את הישבן שלהן על הפנים שלי.

אני גם מתחרמן מ(חלק) מהגברים המיוזעים שמעולפים בכיסאותיהם, חולצותיהם חצי פתוחות ושרירי הבטן של חלקם מבצבצים.

יושב ובוהה בחלון, קצת נוגע בעצמי בעדינות בלי שאף אחד רואה. מגע קל, שעושה לי נעים.

מתחיל ללכת הביתה.

הזנותיות עולה לי לראש יחד עם האלכוהול.

מעלה את המכנס מעט למעלה. מבליט את התחת בהליכה.

עובר ליד הבליינים החרמנים באלנבי. מסובב ראש או שניים.

נהג מונית מאט לידי, בוחן אותי מכף רגל ועד ראש.

דוקא בא לי בטוב, אין לי כוח ללכת הביתה. "אתה פנוי?", אני מפתיע אותו.

עולה למונית.

נהג ערס, מכוער, מבוגר, סטרייט, אבל לא מפסיק להסתכל עלי.

האם לשחק בו? חושב לעצמי.

מתיישב לידו. מפלרטט במבט. הוא מבולבל.

"שתית הרבה היום, אה?" הוא שואל ומחייך אלי בחיוך הסוטה שלו. ואני מהנהן "כן, חבל לך על הזמן", ונשען לאחור.

לרגע אני משפשף את הרגל שלי על היד שלו שמחזיקה את מוט ההילוכים. אני מרגיש את הדופק שלו עולה.

אני נוגע ביד שלו שוב עם הירך שלי. הפעם לשניה אחת יותר. "סליחה", אני אומר. "זה בסדר", הוא משיב.

אני שואל אותו אם זה בסדר שקצת אעצום את העיניים. "בטח" הוא אומר, "תרגיש חופשי".

לאט לאט אני שוב משעין את הירך שלי על היד שלו שעל ההילוכים. הפעם לזמן ממושך.

אני פוקח מעט את העיניים ורואה את הזין של החרמן הזה מתמתח במכנסיים.

"הגענו. יצא 40 שקל" הוא אומר ומחייך. הוא מסתכל עלי כמו חיה מיוחמת. הוא לא יודע כל כך מה ואיך, אבל הוא מת לתקוע אותי.

"שיט, אני לא יודע אם יש לי כסף", אני אומר ומפשפש בארנק.

***תציע לי! תציע לי לשלם לך בדרך אחרת! אני חושב לעצמי. כמעט נפלט לי, "היי, אתה יודע, יש עוד דרך שאני יכול לשלם לך על הנסיעה...". הייתי מתכופף אליו, שולף את הזין שלו מהמכנסיים, עוטף אותו עם השפתיים העבות שלי ונותן לו את המציצה של החיים, לגבר המכוער הזה. לערס הזה. הייתי נותן לו לגמור לי בפה, לאפס הזה. שימשוך לי בשיער. שיחפון לי את הישבן תוך כדי. שיזרוק אותי למושב האחורי, יפשיל את מכנסיי במכה אחת, ישלוף את אחד הקונדומים שהשאירה אצלו אחת הזונות שאסף מהערב הקודם, ילביש על הזין שלו, ויחדור אלי. באגרסיביות. בתחושת אשמה. שיתקע אותי שם במונית המסריחה מסיגריות הזו. שיגרום לי לגנוח ולצעוק "אני זונה! אני זונה...".***

כמובן שכל זה לא קרה. הוצאתי לו שטר של 50, והלכתי לדרכי. הסתכלתי אחורה. הוא עוד שם, מסתכל עלי, עוד מתלבט מה לעשות. חייכתי אליו. "אני רק מודא שאתה נכנס הביתה", הוא אמר. "תודה", אני אומר.

(תעלה אחרי, אני חושב לעצמי. תעלה אחרי! אתה לא מבין שזה יום המזל שלך?!).

אני, זונה.