מחשבות של פרח קיר

הרבה פעמים בחיים הגעתי לנקודות של יאוש, נקודות בהם הרגשתי כאילו אין לי תשוקה לשום דבר ושהכל חסר משמעות. בד"כ התקופה הזאת חולפת כמו אחת מעונות השנה ומפנה אחריה מקום לתחושות אחרות ולמירוץ של החיים שאף פעם לא עוצר, אבל הפעם זה שונה.

הפעם היאוש שלי מגיע מתוך התשוקה עצמה, הפעם התהליך הוא הפוך התשוקה הגדולה שלי וחוסר ההצלחה לממש אותה הן שגורמות לי ליאוש ולתחושת ריקנות.

כך יצא שהפעם נותרתי עם תשוקה בוערת מצד אחד ויאוש מכרסם מהצד השני, הפעם היאוש לא מצליח לכבות את התשוקה, הוא רק גדל לצידה וגורם לי לתחושה מוזרה שלא עוזבת אותי לרגע.

עם אחת מהתכונות אני יכול לחיות בשלום אבל עם שניהם ביחד, זה כבר סיפור אחר... מקווה שגם העונה הזאת תחלוף בדרך כזו או אחרת ותפנה את מקומה לאחרות, מי יודע אולי אפילו אצליח למלא אותה בתחושת מימוש...

עוד יום עובר בלופ האין סופי של הנורמה השגרתית הזאת. עוד יום של עבודה במשרד, עוד יום של בנאליות חסרת גבולות שמזכירה לי בכל שנייה את הקרקע שאני עומד עליה.

אומרים שהשלב הכי קשה בכל תהליך זה השלב של ההשלמה, בגלל שלאחריה אתה כבר לא יכול להביט לאחור.

זו בדיוק התקופה האחרונה בשבילי, הידיעה שהשלמתי עם הנטייה שלי לעולם השליטה וההחלטה לממש אותה העבירה אותי לעולם שלם של מחשבות ורצונות שטרם הצלחתי להביא לידי ביטוי, כאשר כל יום שגרתי כזה מעורר מחדש את המחשבות והיצרים ואיתם מגיעה התשוקה אלייך, האחת, שאני יודע שנמצאת שם איפהשהו ואולי כמוני מחכה שהמסלולים שלנו סוף סוף יפגשו...

אחת התעלומות הגדולות שלי לגבי עצמי מסתתרת בעולם השליטה. הצורך שיש לי להיכנע, כניעה מוחלטת, כזאת שבה אני מתבטל וחדל להתקיים כאשר כל הוויתי נתונה לשולטת ולרצונותיה. 

ההבנה שהמקום הראוי לי הוא לרגליה של אשה חזקה ויפה, כאשר רק המחשבה על התבטלות כזו מביאה לי הרגשה של סיפוק והשלמה, כאילו האינסטיקטים שלי מודעים לכך שזה הדבר הנכון בשבילי.

אותה הבנה שנראית כה טבעית בעיני מצד אחד,  בהתבוננות מעמיקה היא איננה מובנת מאליה. לא משנה כמה אני מרגיש שבחיי היום יום שלי אני בחור נורמטיבי, סטודנט שעובד במקביל בעבודה מכובדת ושנתפס כלפי חוץ כאדם ראציונאלי ורציני, עדיין כל האישיות הזאת מתנפצת לרסיסים בפקודה או אפילו במבט אחד מאישה דומיננטית.

החידה הזאת תמוהה וקסומה בעיני, כנראה שאלו אינסטינקטים ודחפים שטבועים בי כל כך עמוק וחזק עד שאינני יכול להבין את מקורם.

למרות שהחידה הזאת נשארה לא פתורה, הדבר אותו הצלחתי לפתור הוא הרצון להביא את אותו אינסטינקט בסיסי לידי ביטוי, להתמסר, לא רק לשולטת אלא גם לעצמי דרכה. לא לחשוב, לסמוך על האינסטיקטים שלי ולאפשר לגוף ולנפש שלי להיות במקום בו הם שייכים מבלי לנסות למצוא "פתרונות".

כל שנותר הוא למצוא את האחת שתשחרר אותי, שאיתה לא אצטרך למצוא תשובה מכיוון והיא תהיה הפיתרון והמפתח שלי לעצמי.

תמיד משך אותי מאד עולם השליטה, עוד מגיל צעיר, מאז שהגעתי לבגרות מינית פינטזתי על בחורה יפה ששולטת בי, שפוקדת עלי לרדת על ארבע ולנשק לה את הרגליים.

אבל החיים התקדמו ולא נתנו לי את ההזדמנות לממש את הפנטזיות האלה. הם תמיד היו ברקע אבל החיים היו השולטים האמיתיים שלי וסחפו אותי אחריהם מבלי לתת לי הזדמנות לבחור לנסות לספק את היצרים שלי ולתת להם ביטוי.

כך, כמו פרח קיר, תמיד חקרתי את עולם השליטה מרחוק. מתעניין, בודק ובעיקר חולם בהקיץ רק כדי להתעורר לעוד יום של עבודה/לימודים שירדימו את היצרים האלה לעוד יום מנומנם ובנאלי.

הצטרפתי לאתר הזה בתחילה כדי לבחון יותר מקרוב את הקהילה בישראל ולראות האם יש כאלה שדומים לי ומרגישים כמוני כאן.

אולם לאחר זמן מה של התבוננות מהצד, הבנתי שממש בא לי למצוא אותך. את האחת שכמוני מעוניינת להתנסות, שחייה חיים נורמטיביים ועם זאת משתוקקת לתת ליצרים להשתולל. האחת שתיקח אותי יד ביד ותכריח אותי לשחרר את ההגנות והחומות ולהתמסר לתחושה המספקת של השחרור והחופש.

האחת שארגיש איתה בטוח, שלא אחשוש להיפתח בפניה ולפתוח לה חלון פרטי לתוך הראש והנפש שלי.

אז אם את שם, ובמקרה אולי רואה את זה, אני עדיין מחפש אותך...