מחשבות של פרח קיר

הרבה פעמים בחיים הגעתי לנקודות של יאוש, נקודות בהם הרגשתי כאילו אין לי תשוקה לשום דבר ושהכל חסר משמעות. בד"כ התקופה הזאת חולפת כמו אחת מעונות השנה ומפנה אחריה מקום לתחושות אחרות ולמירוץ של החיים שאף פעם לא עוצר, אבל הפעם זה שונה.

הפעם היאוש שלי מגיע מתוך התשוקה עצמה, הפעם התהליך הוא הפוך התשוקה הגדולה שלי וחוסר ההצלחה לממש אותה הן שגורמות לי ליאוש ולתחושת ריקנות.

כך יצא שהפעם נותרתי עם תשוקה בוערת מצד אחד ויאוש מכרסם מהצד השני, הפעם היאוש לא מצליח לכבות את התשוקה, הוא רק גדל לצידה וגורם לי לתחושה מוזרה שלא עוזבת אותי לרגע.

עם אחת מהתכונות אני יכול לחיות בשלום אבל עם שניהם ביחד, זה כבר סיפור אחר... מקווה שגם העונה הזאת תחלוף בדרך כזו או אחרת ותפנה את מקומה לאחרות, מי יודע אולי אפילו אצליח למלא אותה בתחושת מימוש...