מחשבות של פרח קיר

עוד יום עובר בלופ האין סופי של הנורמה השגרתית הזאת. עוד יום של עבודה במשרד, עוד יום של בנאליות חסרת גבולות שמזכירה לי בכל שנייה את הקרקע שאני עומד עליה.

אומרים שהשלב הכי קשה בכל תהליך זה השלב של ההשלמה, בגלל שלאחריה אתה כבר לא יכול להביט לאחור.

זו בדיוק התקופה האחרונה בשבילי, הידיעה שהשלמתי עם הנטייה שלי לעולם השליטה וההחלטה לממש אותה העבירה אותי לעולם שלם של מחשבות ורצונות שטרם הצלחתי להביא לידי ביטוי, כאשר כל יום שגרתי כזה מעורר מחדש את המחשבות והיצרים ואיתם מגיעה התשוקה אלייך, האחת, שאני יודע שנמצאת שם איפהשהו ואולי כמוני מחכה שהמסלולים שלנו סוף סוף יפגשו...