פומיקי פה, פומיקי שם

ועכשיו, נניח והיה לי משהו ממש מעניין לכתוב, והייתי כותבת אותו פה, לא בזבוז?

אני משתחררת, כך מסתבר.
מקבלת כרטיס יציאה בכיוון אחד, ויוצאת לי לחופשי, דווקא בחורף, כשצריך להיות כלואה באיזה חדר, רצוי מחומם, רצוי עם שוקו. דווקא עכשיו נשלחת אל החיים המציאותיים של הגשם.
איך חוגגים פרידה ושחרור בו זמנית? אופים איזו פשטידה, מזמינים חברים, כמו לוויה רק בלי הגופה והבכי, ובטח יותר שמח, אם כי לא בטוח יותר מצחיק.
משוחררת משוחררת משוחררת.
אבל אל תכתבי עכשיו "מי פנוי להובלה בפרישמן", כי לא תצאי מזה בחיים.
תכתבי, היתה לנו תקופה יפה, תמיד נאהב, אתה יודע. תכתבי משהו כמו, כשתקרא את זה כבר תהיה רחוק ואני עוד פה, ואל תחשוב לרגע ששכחתי, אבל תנסה אתה לשכוח אם תוכל, כדי להשתחרר.
ותודה על הדגים.

אני מניחה שפוסט פרידה רציני ומכובד יגיע בשבת, אבל לבנתיים, כמה דקות לפני הגונג הגדול,
כדאי שתאכלי את כל מה שיגישו לך, כי אחר כך כבר לא יהיה.
אולי.