הגבר המבוגר שמאחורי נצמד אלי בתור למקלחות. אני יכולה להרגיש את הנשימה שלו על העורף שלי. הוא מתקרב אליי בצעדים קטנים, עם חיוך קטן, רע ומכוער. אני יכולה להרגיש אותו נושם על הגוף שלי בעוד הוא הודף אותי לתוך המקלחות הציבוריות, אל תוך המים, עד שאין לי ברירה אלא להכנס עם הבגדים מתחת לזרם. אני לא מכירה את האיש הזה, אבל הוא כל כך דומה לאיש אחר, שנצמד אליי מאחור בדרך למקלחת, ומורה לי להשאיר את הדלת פתוחה. אני מתחבאת מתחת לזרם, עוצמת עיניים. מנסה להתעלם מהאיש הטורדני בראשי, מהאיש הטורדני שמולי.
הקולות חוזרים אליי, הריחות, חוסר האונים.
אני שומעת את הצלילים, את המים פוגעים ברצפה, את הצחוק החרישי של אדם חורש רוע, חשה מסביבי את התכנסות הכנפיים של הנשים האחרות. מוטרדות, כולנו, כמו להקת ציפורים חסרות מעוף בפני שועל. שוב אני אפס, שוב חסרת יכולת, שוב אני ללא מילים, שוב מה-את-עושה-עניין.
מחוץ למקלחת, עדיין מלוכלכת מבפנים, בקושי עטופה, מחפשת לברוח, אני נתקלת בגבר של חיי, רק שהוא לא הגבר ההוא יותר, לא עכשיו, עכשיו הוא אימא ואבא שלי, מעביר לי חפצים לידיים, עוקץ אותי בשאלות, כועס, מפנה לי את הגב. אני שומעת את הטענות של אבא שלי בקולו, מבקר אותי על החלטות שלא עשיתי, מוכיח אותי על טעויות שעליהן אני משלמת, מאשים. אני רואה בעיניו שלא פוגשות את עיניי את אימי, האומרת לי "אל תספרי לי יותר, אני לא רוצה לשמוע", תתנהגי יפה. אני שוקעת, טובעת, ואף יד לא נשלחת להרים אותי מהחושך העמוק.
תתנהגי יפה, הם אומרים. לא מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ. תתנהגי יפה גם אם מבפנים את נשרפת, כי לאף אחד לא אכפת ממך, בייחוד כשאת מתנהגת לא יפה. לרצות למות זה בסדר כשאת באוהל, לבד, כשאף אחד לא רואה, כשאף אחד לא שומע, אבל לא לידינו, לא איתנו, לא משלנו. לידינו תחייכי, לידינו תתנהגי יפה. אלינו את תדברי בנימוס, את שומעת, כי זאת אשמתך, זאת רק אשמתך, יכולת לעשות כל כך הרבה דברים שלא עשית, ועל זה משלמים. לבד. תתנהגי יפה, כי מי יקח אותך ככה, תשמרי לעצמך, אף אחד לא רוצה לדעת. אצלינו לא צועקים ברחוב, אצלנו לא שופכים מררה בפומבי, שאף אחד לא ידע - כי איך-הם-יסתכלו-עליך, ומי יקח אותך ככה, פגומה. סנטר למעלה, אל תתני להם לראות, שלא ירחמו עליך, שלא ירחמו עלינו, שצריכים לסבול אותך. תתנהגי יפה, יום אחד על ערש דווי אולי תוכלי לספר, שמישהו אחר יוכל לחיות עם זה אחרי לכתך, אם יהיה לך מישהו כזה על ערש דווי.
ועדיין הקול שלו, של ההוא, מהדהד לי בראש, איך בקלות היית יכולה להיות פסיכוטית, איזה מזל שאני מטפל בך, איזה מזל שאת סומכת עליי, איזה מזל שאני לצידך...
הניסוח שונה, המילים אותן המילים. אני היחיד שאכפת לו ממך. אני היחיד שמחויב לחיים שלך. את הורסת את החיים שלך כשאת לא מתמסרת אליי, תתנהגי יפה.
אבל אני לא יכולה.
