לפני 10 שנים. 12 בנובמבר 2013 בשעה 19:23
לא משהו שישי להתעלם ממנו, או לקחת כמובן מאליו. ביום אחד, בו זמנית, הגיעו לשיאם ולקיצם שני פרוייקטים שעמלתי עליהם קשות. האחד, בקריירה שלי, התמקד באירוע פירסט-קלאס שהפתיע אותי קצת באיכותו, אולי רק בגלל שאני דואגת כל כך מכל עניין ודבר. השני, בהפתעה גמורה וכאילו מתוך כלום, היה שיחת טלפון מעורכת הדין שאומרת שבית המשפט קיבל את כל הטענות שלנו וזכינו.
אז אני חוזרת בי קצת ממה שאמרתי, שאם באמת היה לי שכל הייתי משלמת 10,000 ש"ח לאיזה פושע שיטפל בו. אולי היה לי יותר שכל ממה שחשבתי. בשני המקרים. ואולי יותר מזל ממה שחשבתי, בשני המקרים.
ובאיזהשהוא מקום, הסיום הבו-זמני, והאופן בו טיפלתי בכל מקרה לגופו עושים אותי גאה בי. יחד ולחוד.