פומיקי פה, פומיקי שם

גוד, אני כבר ממחזרת את עצמי, אבל עוד פואמה לפוסטמה:

אני אוהבת אותו עכשיו
בכל כוחי.
עוד ימים אחדים ואחדל.
וכך זה היה בהתחלה:
אהבתי אותו כמו שחמנית אוהבת את השמש
וכמו שהיא נוטה אליו.
ולא מפני שהוא השמש
ולא שאני חמנית.
אהבתי אותו בגלל מה שהוא
ומה שאני.

לפעמים כשצערי גובר עלי
אני רוצה לומר לו
אדוני, אתה בכל העולם,
בכל העולם, ורק לא פה.
ומלבד זה, אדוני,
חיי נתונים בכפך.
אבל אלה דברים שיש להם שיעור
ואלה דברים שיש בהם טעות.
אלה דברים
שהיו מעולם.

דליה. לא יונה. לא יהודה. דליה.