אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מהגיגיו של הלא-הוגה

לפני 6 שנים. 24 באוקטובר 2017 בשעה 14:09

כל מי שמכיר אותי כבר, לבטח ראה את לינק הבלוג באורח פלא מצורף אל הפרופיל שלי, העלה חיוך ענק על פניו (כאילו כרגע ניצח בהתערבות), וישר זינק פנימה לראות מה כותב האדם שתמיד טען שלדום אין מקום בעולם הבלוגרים, ואיך אפשר להשתלח בו על כך שבגד באמונה והקונביקציה שלו.

אז לאלו, רק אקצר ואומר שהבלוג מכיל רק את הנכתב למטה. אני מסביר מדוע דום לא צריך, לא יכול ולא ראוי שיהיה בלוגר. (הייתי רוצה להתעטר בטיעון נאצל כלשהו , אבל האמת מאחורי הסיבה לכתיבה כאן היא כי אני פשוט עצלן מדיי ומנסה לחסוך ממני הסבר כמעט מועתק ומודבק לכל עלמה שתוהה מדוע אחד שיודע למשוך בקולמוס, אינו עושה זאת על פני דפי האתר)

ולאלו שבאמת רוצים להבין את הרקע להצהרתי , שלבטח גורמת לרבים לזוז באי-נוחות בכיסאותיהם, without further ado  :

הסיבה שפוסט לעולם לא יצא ממני (או תגובה או לייק) , היא כי אני מאמין ששולט שכותב בלוג נמשל לקרניבור שזולל קיש ברוקולי. בעברית פשוטה: זו בדיחה עצובה.

 

בלוגר (בכלוב כמובן,לא במחוזות אומנותיים, מקצועיים או מיועדי -רווח) עושה זאת משתי סיבות עיקריות (NotAll#):

 

1. פיזור הזין שלו באופן וירטואלי. האדרה עצמית על מנת להניח מלכודת דבש לנשלטות קלות השפעה. בדרך כלל על ידי יצירת סיפורים דוקו-פיקטיביים, מרטיטים, מרטיבים, יצירתיים ומדהימים.

כאשר בסופו של יום הוא עלם חסר ביטחון הנובע ממקום ברור, חוסר ביכולות מולדות שישודרו ויוקרנו אל הנשלטת ללא צורך באוגמנטציות. נסיון בכוח לנכס לעצמו יכולות על ידי שלשול ורבאלי. " אני אעשה לך ככה וככה , ואחרי זה ככה ועוד קצת מהכזה ההוא, ואת תעופי ותרטיבי ותשפריצי ותירטבי, ואני ואני ואני". שום דבר מכל זה לא משדר דומיננטיות , אלא משדר פאתטיות ותחינה ליחס.

תמיד מדהים אותי לראות כתיבה מרשימה, אפילה, מקברית עד לכדי מורבידיות של אדם המנסה להציג עצמו כבלתי-מושג, כדום אלפאי ראשון במעלה, ומייד אחר כך לראות אותו מגיב בעליצות מגוכחת לכל תגובה שנכתבת לו. "כן מאמי, תודה מאמי,  חחחח כפרה, תודה שאת מעלה לי את הקאונטר של הלייקים, חיימי שלי"

 

2.  הוא עדיין לא סגור על עצמו, ולכן צריך מקום לתעל את מחשבותיו והגיגיו. מעין "יומני היקר" וירטואלי שבו הוא מקווה לתגובות, לעזרה מבחוץ שתעזור לו לעצב את האני-העצמי שלו.

 

בעוד הוא נשמע ראוי ומתאים ככלי (הבלוג), איני רואה בו כדבר הנכון עבור שולט שאמור להוות את הסלע, העוגן עבור הסאב שלו, אשר רואה אותו ככתובת מעצב דמותה שלה. (והרי אין המעצב מתעצב בעודו מעצב...)

 

שולט הוא אדם מופנם. לא ממקור של ביישנות, אלא של סגירות נפשית. הבנת האיד והיכולת לאזן עם הסופר-אגו שלו. הבנת השדים שלו והתמודדות עצמית איתם.

שולט מביט אך לא מדבר.

הוא מבצע אך לא מאדיר ביצועי עבר ,פיקטיבים או ריאליים.

הוא לא מתקשר הצלחות ומנופף בהן, אלא פותח כשלים ופגמים בו , עם האדם הנכון , ורק איתו, בדלתיים סגורות.

הוא עושה זאת כחלק ממסע משותף שיעדו ברור, לחשוף את השדים, להבין מה מניע אותם ולהביסם. לצאת אסופים יותר, שלמים יותר, חזקים ומסופקים. כשהשד מורם מעלה, ערוף ראש ומובס.

 

רעיון הבלוג נתפש בעיניי ככלי לסאב. כלי ראוי , כלי מצוין, שאני ממליץ עליו לסאביות כל הזמן. הרי מה שאמור להיות נעול וחתום אצל הדום, הוא בדיוק הדבר שחסר אצל הסאב ולכן הכלי שראוי ונכון עבור האחד, בהכרח לא יכול ולא צריך להתאים לאחר.

דום אמיתי, אמור בהוויתו ,להביט בכלי הזה ככלי נחות לשימוש וכזה שבוגד בהגדרתו כמקנה-דרך ולא מובל בה.

 

רובנו ככולנו נמשכים ל"מילה הכתובה" . היא משדרת תחכום, שנינות עושר שכלתני ועומק בפרסונה. אבל יש להבדיל בין המילה הכתובה בבלוג לבין ה"מילה המדוברת" בשיחה או בצ'אט.

באחת ,האדם נמדד בכתיבה אמיתית, בזמן אפס, וללא זמן לערוך את מילותיו ולבדוק את עצמו לפני שהוא לוחץ על הכפתור. ובשניה?  בשניה, הוא יכול להפוך ממגמגם סידרתי ללא עומק ושנינה לרב-אומן לירי שמרטיב ומחשמל בסיפוריו המרטיטים.

 

המלצתי היא, אם כן ,להבין את העוקץ שבאותה מילה ערוכה, לבין אחותה התאומה שנאמרת בזמן אפס, ולהבין היכן הכח אכן טמון, וחשוב מכך, להישמר ממסקנות מרחיקות לכת ונפילה בשבי/פח.

 

אסכם,

 באחד הסרטים האהובים עליי, גיבור הסרט אמר: "ההיסטוריה נכתבה על-ידי אלו שפינטזו איך מרגיש שדה הקרבהלוחמים שלחמו באותו שדה ,קבורים 2 מטר מתחת לאדמה".

ובמעין פרפראזה לנכתב לעיל: אלו שכותבים יותר מדיי, עסוקים בלכתוב יותר מדיי. אלו שלא, עסוקים בלייצר חומר לכתיבה.

 

מסקנה: אתה רוצה ללכוד מישהי? דבר איתה, למד אותה, ותפור עבורה את היחס המיוחד שאליו היא משוועת ממקום כן ולא מתפשר או מתעצל.

אל תכתוב לתפוצת עולם ותחכה שמישהי תהיה פתייה דיה כדי להאמין ש"גם היא יכולה להיות גיבורת הסיפור, אם רק תשכיל למהר לתפוס את מקומה בתור".

 

Disclaimer : אין בנכתב מטרה להלבין, לפגום מאיכותו, לזלזל או לשפוט כל אדם שחוטא בכתיבה. זוהי דעתו האישית של הכותב ואין בה הכרזה על אמת אבסולוטית. 

Rrocketqueen - לא מסכימה איתך
לפני 6 שנים
Bentalist​(שולט) - כפי שהגבתי כבר פרטי, אומר גם פה (ואחתום דבריי):
בשוק הרעיונות, מותר וחובה על כולנו לסחור. לפעמים נצליח למכור ולפעמים נשתכנע לקנות. וזה מה שגורם לנו להיות טובים יותר.
אם בכתיבתי, גרמתי למספר נשים לחשוב לפני שהן קופצות עיוורות כשה לטבח, ולמספר מניחי מלכודות לחשוב לפני שהם כותבים, מה נכון וראוי לכתוב, אז את שלי עשיתי.
לפני 6 שנים
lunabela - אני מסכימה עם דבריך. שבוע טוב.
לפני 6 שנים
lunabela - אני מסכימה עם דבריך. שבוע טוב.
לפני 6 שנים
סקסית42 - אהבתי את הכתיבה.
אבל לא הבנתי את הסתירה,אם הנשלטת כותבת על השולט שלה,מפארת ומאדירה אותו.
האם זו לא מלכודת דבש לנשלטות אחרות?
לפני 6 שנים
Bentalist​(שולט) - הגדרת המילה 'סתירה' - פסוק מורכב שאינו אמת באף מצב. מכך נגזר, שאיפשהו בכתיבתי, רמזתי שכל אותן 'עוזרות-צייד' עושות זאת ממקום ראוי ונכון. עברתי על הפוסט שלי עבור וחזור, ולא ראיתי אפילו מילה אחת שמדברת עליהן. בקיצור: citation needed .
אם אחליט לכתוב על הנושא הזה, אני אסכן את נפח האחסון של שרתי האתר של כלובי. קראי שוב את דבריי, מנקודת מבטי, נשלטת כותבת ממקום של צורך בזיקוק מחשבותיה, תחושת זיכוך לאחר שהיא שופכת את נפשה על פני הנייר הוירטואלי ולמידה עצמית תוך כדי תנועה. כל סאב ששוחחתי איתה לגבי כתיבתה סיפרה על תחושת נשגבות לאחר שסיימה. קתרזיס אפילו, לחלקן. יש שיכתבו על מכאובים, כמעין שק חבטות וירטואלי, ויש שתכתובנה על הארות ותחושות. זהו הקו שאליו התייחסתי בכתיבתי. בכל מה שנוגע לכאלו שכותבות הומאז'ים לדום שלהן, ממקום ציני ומתמרן כדי לצוד עבורו ולהניח קורבן על סף דלתו כמנחה ואות למסירותה, מי שמכירה אותי, יודעת טוב מאוד מה אני חושב על הפנומנון הזה.
לפני 6 שנים
Eshetbar​(נשלטת) - חשבתי שכתבת שלא תענה יותר...
לפני 6 שנים
מאדים​(אחר) - אז כתב
לפני 5 שנים
בלן - שנוו ביותר
לפני 6 שנים
בלן - שנון
לפני 6 שנים
בת רומה - במדיה כתובה, מן הראוי שגרפומניה תהיה השולטת.
לפני 6 שנים
gal yam - אמת לאמיתה.
לפני 6 שנים
Eshetbar​(נשלטת) - דרכים רבות לשליטה. אין שולט אחד.
אי אפשר לכתוב 'שולט הוא' שכן אתה רק יכול לכתוב על שולט אחד, על עצמך. ומכאן הניסוח הוא - כשאני שולט אני...
לפני 5 שנים
לוריס{א"ר} - זה הפוסט הכי טוב שקראתי כאן, לטעמי האישי כמובן.
לפני 5 שנים
Purple angel​(נשלטת) - הסכמתי עם כל מילה שאמרת
And yet, there are still some (not a lot) blogs written by doms
That i enjoy reading. Is it realy not ok for a meat lover to enjoy a brocoli quiche once in a while? Perhaps a really really good mishlen star brocoli quiche?
איני קובעת אלא שואלת בקול, ותוהה בעצמי.
לפני 4 שנים
PainCurious - אידיוט. סתרת את עצמך מיני וביה. בפוסט עצמו, ובתגובות לתגובות.
לפני 4 שנים
Bentalist​(שולט) - *מניה וביה
לפני 4 שנים
Bentalist​(שולט) - *מניה וביה
לפני 4 שנים
pd32{J G} - הכל היה נכון ומדויק עד למילה ״ ללכוד״ הייתי משנה אותה... מאידך, אני מביטה על מכלול הפוסט והוא ראוי בהחלט.
לפני 4 שנים
MegaStorm​(נשלטת) - מרתק, פשוט מרתק. יופי של פוסט ופולמוס, מעניין ומרים להנחתות..
אולי הגיע הזמן לחרוג שוב ממנהגך ולכתוב משהו... בכל זאת 2022
אתה חד, תמצא נושא לנתח ותזכור לציין בו גם את היוצאים מן הכלל

לפני שנתיים
ב ר ו ק{♥️} - ווואוו, לא מגיב, לא מגיב, בסופו של דבר הגבת דיי הרבה…… מעניין..
לפני שנתיים
מכורה לריגוש - לא יודעת אם תראה את זה אבל רציתי לאחל לך חג שמח.
אתה חושב לי.
לפני שנתיים
Legato -
וואו אין לי מושג איך התגלגלתי לפוסט הזה, אבל זה קרה.
אני מעריך את עומק וניתוח תהליך החשיבה.
אבל תגיד, הניתוח הוא לא מעט.. (מחפש פה מילים עדינות) פשטני מדי? פסקני מדי? מייצר בדיוק את אפקט ההילה והבאז שטענת שאתה מוקיע?
ותגיד.. אולי אתה מדבר רק את עולמך? מסיק מסקנה אישית ומכליל אותה כאקסיומה מוגמרת על קהלך. הרי גם מתוך התגובות ומבלי שנכיר, די ברור מי עודנה במחנה שלך, מי מתנדנדת ויושבת על הגדר, ומי כבר ערקה.
עולם השליטה לא שייך לאף אחד מאתנו. הוא מגוון (וטוב שכך), אין לנו מונופול על השכל, על המתודולוגיה וגם אין לנו ממש שליטה על השליטה. אנחנו מגיבים לגחמות.
שולט שעושה חשבון נפש ורפלקסיה מול איש אמון, מהדהד במעלותיו ומגרעותיו ופוסק על אסכולת שליטה מסוימת כי?
מפתיע.
ושוב- נהניתי לקרוא את הפוסט שלך. אבל לא ככ התחברתי למילה הכתובה.
לפני שנה
תתמכר אלי​(אחרת) - למה כל מה שאתה כותב כאן לא נכון גם לפרסום תמונות? הרי שולט "מבצע אך לא מאדיר ביצועי עבר, פיקטיבים או ריאליים"
לפני שנה
Bentalist​(שולט) - תהייה הוגנת ,ולגיטימית. התשובה, כמה אירוני, טמונה במהות האלבום עצמו, התיאור שלו, והתיאור המצורף לכל תמונה. אבל בהחלט מסכים, תמונות יכולות בהחלט לשמש לצרכים ציניים, הכל בסופו של יום תלוי בכוונת המתכנן.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י